48

ורק לאחרי סיום כל מועדי חודש תשרי – במוצאי שמחת תורה – מתחילה העבודה בעניני העולם, עובדין דחול6.

ב. והנה, כאשר עושה חשבון בנפשו אודות אופן עבודתו במשך חודש תשרי – מתעוררת אצלו שאלה: במה ("מיט וואָס") יוצא הוא לילך לדרכו לעבודת כל השנה?

והמענה לזה – שהכח על ההליכה לדרכו לעבודת כל השנה, הוא, ע"י ההתקשרות אל הרבי:

ידוע7 שהמשכת החיות לכל בנ"י הוא מ"ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחי' ראש ומוח", בדוגמת המשכת החיות דאברי הגוף מהמוח שבראש, אשר, העיקר בזה הוא שלא יהי' הפסק ח"ו בין אברי הגוף אל הראש, אלא כל אברי הגוף יהיו מקושרים אל הראש, שאז נשפע החיות מהמוח שבראש לכל אברי הגוף, ולכן צריכים להיות מקושרים אל הרבי, שהוא הראש, ועל ידו נשפע חיות לכל המקושרים אליו8.

ומזה מובן גם בנדו"ד – שע"י ההתקשרות אל הרבי נמשכת גם הנתינת-כח לעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" במשך כל השנה בעובדין דחול.

ג. ויש לקשר זה עם קריאת היום בתורה – פרשת ברכה:

בחלק הפרשה ד"שלישי" – העלי' הכי חשובה,

– ע"פ קבלה, העלי' הכי חשובה היא ששי (כדאיתא בכתבי האריז"ל9), אבל ע"פ נגלה, העלי' הכי חשובה היא שלישי10, וכיון שרוצים וצריכים שכל הענינים יומשכו למטה מעשרה טפחים באופן גלוי, מדגישים את החשיבות ע"פ נגלה דוקא –

נאמר: "וליוסף אמר מבורכת הוי' ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת וגו'"11, והולך ומפרט ריבוי ענינים בברכתו של יוסף.

ויש לומר הרמז בזה – שע"י ההתקשרות ליוסף ("וליוסף אמר"), כ"ק מו"ח אדמו"ר ששמו (הראשון) יוסף, נמשכת ברכתו של הקב"ה

6) ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 266 ואילך. 367 ואילך. ועוד.

7) ראה תניא פ"ב.

8) אף שגם הפושעים ומורדים כו' מקבלים חיות מראשי אלפי ישראל – מבחי' אחוריים (תניא שם).

9) ראה שער הכוונות ענין קריאת ס"ת דרוש ב (פע"ח שי"ח פי"ט. ועוד) הובא בבאה"ט או"ח סו"ס רפב. וראה מג"א שם סק"ט (מזח"ג קסד, ב).

10) ראה גיטין ס, רע"א. רמב"ם הל' תפלה פי"ב הי"ח. טושו"ע או"ח סקל"ו ובנ"כ.

11) לג, יג.