54

א. שבת בראשית הוא המשך להמועדים דחודש תשרי בכלל, ולשמיני עצרת ושמחת תורה בפרט, וכפי שכותב כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמכתב דמחרת יום הכיפורים (הנדפס בקונטרס דחג הסוכות)1,

– המכתב הוא אמנם משנת תרפ"ט, אבל למאי נפק"מ אם המכתב הוא מלפני כמה שנים, ואדרבה, להיותו ע"ד "יין (הבנה והסברה) ישן (שככל שהוא ישן יותר) דעת זקנים (זקן שקנה חכמה2) נוחה הימנו"3

וז"ל: "יתאספו כולם יחדיו בימי השמחה . . שמיני עצרת ושמחת תורה . . וכעין השלמה ותוספת אור כי טוב בשבת בראשית הבעל"ט", היינו, ששבת בראשית הוא "השלמה ותוספת אור כי טוב" לימי השמחה שלפנ"ז, שמיני עצרת ושמחת תורה.

ב. ובפרטיות יותר – "השלמה ותוספת אור כי טוב":

"השלמה ותוספת" – ש"השלמה" פירושה להשלים מה שעדיין לא נעשה כדבעי ("וואָס מ'האָט נאָך ניט דערטאָן"), ו"תוספת" פירושה שאפילו כשעשו כל מה שצריך לעשות כדבעי, צריכים להוסיף עוד יותר.

"(תוספת) אור" – שההוספה צריכה להיות בענין האור.

"(תוספת אור) כי טוב" – שההוספה באור היא באור נעלה ביותר, "אור כי טוב" – לשון הכתוב4 בנוגע להאור שנברא ביום ראשון, כש"הי' הקב"ה יחיד בעולמו" [קודם בריאת המלאכים (שהיתה לאח"ז5), שאז היתה בריאת השמים והארץ (שנבראו ביום ראשון6) באופן נעלה יותר, שלא היתה נתינת-מקום לשתי רשויות כו'], שלכן נקרא "יום אחד"7 (כדרשת חז"ל5).

1) סה"מ תשי"א ע' 48. ואח"כ באגרות-קודש שלו ח"ב ע' קיט.

2) קידושין לב, ב.

3) מגילה טז, ב. הובא בפרש"י עה"ת ויגש מה, כג.

4) בראשית א, ד.

5) פרש"י שם, ה (מב"ר פ"ג, ח).

6) ראה פרש"י שם, ו. שם, יד. שם, כד.

7) בראשית שם, ה.