55

ג. והענין בזה:

אודות האור כי טוב שנברא ביום ראשון – אמרו חז"ל8 ש"גנזו לצדיקים לעתיד לבוא", וידוע מאמר הבעש"ט9 "והיכן גנזו – בתורה", היינו, שבתורה גנוז עכשיו האור שיהי' לעתיד לבוא. ומזה מובן שע"י התורה יכולים להגיע גם עכשיו לגילוי האור דלעתיד לבוא.

וההסברה בזה:

ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד10. וכשם שאצל הקב"ה הי' הוה ויהי' כאחד11, כן הוא גם בתורה, ולכן גנוז בה עכשיו האור דלעתיד לבוא. וכן הוא גם בצדיקים – שהענין דישראל וקוב"ה כולא חד הוא אצלם בגלוי – שיש אצלם גם עכשיו האור דלעתיד לבוא, להיותם למעלה מהגבלות הזמן.

ד. מאמר המוסגר:

עפ"ז יש לבאר ה"מעשה של גיסו דהבעש"ט ר' גרשון קוטעבר . . שכתב לו הבעש"ט כל המעשה טרם שהיתה בפועל"12, לפי שבעולם נעלה יותר הזמן הוא בהתכללות, והבעש"ט הי' אז בעולם היצירה ש"שם יוכל להיות נכללים ט"ו שנים בסקירה אחת"13 – דלכאורה אינו מובן: למה לא כתב הבעש"ט שמעשה זה יהי' בעתיד?

וההסברה בזה – לפי שצדיקים אינם מציאות בפני עצמם, אלא כל מציאותם היא אלקות,

וכמבואר במאמרי חסידות בכלל14, וגם במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בפרט15, בפירוש מאמר הזהר16 "מאן פני האדון הוי' דא רשב"י" – דלכאורה: איך יתכן לומר "פני האדון הוי'" על "נברא"? – דכיון

8) חגיגה יב, א.

9) הובא בדגל מחנה אפרים פ' בראשית (ועוד). כתר שם טוב ספ"ד.

ומקורו במדרז"ל (ראה תו"א ויחי מז, סע"ב: וארז"ל כי טוב לגנוז בתורה) – ראה זהר ח"א מז, א. רסד, א. ח"ב קמח, סע"ב ואילך.

זהר חדש רות פה, סע"א ואילך.

10) ראה זח"ג עג, א.

11) ראה זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א פ"ז (פב, א).

12) סהמ"צ להצ"צ נט, א. וראה בהערות וציונים לשם (רב, סע"ב ואילך (בהוצאת תנש"א רח, א)).

13) סהמ"צ להצ"צ שם.

14) סה"מ תקס"ד ע' קו. תרנ"ה ע' נב ואילך.

15) סה"מ תרפ"ז ע' קב ואילך. תרצ"ט ע' 167 ואילך.

16) ח"ב לח, א.