100

בן דמה . . כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו כו'", שהפירוש "למדתי כל התורה כולה" (דלכאורה, איך יתכן מציאות של לימוד כל התורה כולה שהיא בלי גבול) הוא לימוד כל הלכות התורה שיש להם גבול].

וחילוק זה מודגש בנוגע להחיוב דהקדמת לימוד התורה לפני החתונה – שלימוד ההלכות הוא קודם לכל הענינים, ועד ש"נדחית מפני לימוד זה מצוה רבה של פרי' ורבי' אף שהיא גדולה מכל המצוות . . היא נדחית מפני מצות תלמוד תורה השקולה כנגד כל המצוות", משא"כ לימוד הפלפול, אף שישנו חיוב בלימוד זה [שהרי גם פלפול התורה שניתן למשה, "נהג בה (משה) טובת עין ונתנה לישראל"9], אין זה קודם לכל הענינים, ואין לו ליבטל מפרי' ורבי' בשבילה (כמ"ש רבינו הזקן בהלכות תלמוד תורה10, והאריך בזה בקונטרס אחרון11)].

וצריך להבין: מהו הטעם שההתקשרות עם התורה כהכנה והקדמה לחתונה היא ע"י עלי' לתורה, כשקורין בתורה שבכתב דוקא, ובתושב"כ גופא קורין אותיות התורה דוקא, ללא פירוש כלל, אפילו לא הפירוש הפשוט ("אָפּטייטשן די ווערטער") כפי שלומדים ב"חדר"?!

ב. ויש לקשר זה עם המסופר בפרשת השבוע אודות סדר ההנהגה של יעקב בנוגע לענין הנישואין – כשהתכונן להעמיד ולבנות את כל בית ישראל:

ובהקדמה – שסדר ההנהגה של יעקב הוא הסדר של ישראל בטהרתם, כפי שהם מובדלים לעצמם, ובלשון חז"ל12 "אברהם יצא ממנו ישמעאל כו' יצחק יצא ממנו עשו", משא"כ "יעקב מטתו שלימה".

ובנוגע לסדר הנהגתו של יעקב מספרת התורה כו"כ פרטים, אשר, כל הפרטים שבסיפור זה – ככל סיפורי התורה13 – מהוים לימוד והוראה14 לדורות, בכל מקום ובכל זמן, וגם בימינו אלה, שהרי התורה היא נצחית15.

ומתחיל מהמסופר16 בהתחלת הפרשה: "ויצא יעקב מבאר שבע

9) נדרים לח, א.

10) ריש פ"ג.

11) שם סק"א.

12) ויק"ר פל"ו, ה. וראה שבת קמו, א. פסחים נו, א. ספרי ואתחנן ו, ד. האזינו לב, ט. ברכה לג, ב. פרש"י פרשתנו כח, כא.

13) ראה זח"ג קנב, א.

14) ראה רד"ק לתהלים יט, ח. זח"ג נג, ב. ועוד.

15) תניא רפי"ז. ובכ"מ.

16) מכאן עד סוס"ז הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בלקו"ש ח"א ע' 60 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ, וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה.