139

בלתי מוגה

א. ביום הש"ק זה – כמה ענינים:

לכל לראש – שבת מברכים טבת, ובזה גופא – קביעותו בשנה זו1 (כברוב השנים) בין י"ט כסלו לחנוכה.

וכיון שמיום השבת מתברכין כולהו יומין2, כל ימי השבוע הבא – נכלל ביום השבת גם ראש חודש טבת, ובמילא גם כל חודש טבת, כיון שר"ח הוא לא רק תחלת החודש, אלא גם ה"ראש" דכל החודש, שכולל את החיות דכל ימי החודש, כמו ראש השנה, שכולל את החיות של כל השנה3 (כמדובר לעיל4).

ונוסף לזה, ישנם ביום הש"ק זה – בהשגחה פרטית – כמה עניני שמחה דבני-ישראל, "אידישע שמחות"5.

ב. ויש לבאר תוכן הענין שמיום השבת מתברכין כולהו יומין:

ובהקדם שלפעמים מבואר שג' הימים שלפני השבת וג' הימים שלאחרי השבת שייכים ליום השבת6, אבל לפעמים מבואר שכל ימי השבוע שייכים ליום השבת שלפניהם שמיני' מתברכין כולהו יומין, כל ימי השבוע2.

ויתירה מזה, שהחיות דכל ימי השבוע נמשכת מיום השבת – כפי שמפרש האוה"ח הקדוש7 מ"ש8 "ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ", ולא "בששת ימים"9, "כי בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים . . ובאמצעות יום שבת משפיע בכללות העולמות רוח המקיימת עוד ששת ימים . . כי מציאות השבת בעולם היא קיומו כו'".

1) בכ"ג כסלו (המו"ל).

2) ראה זח"ב סג, ב. פח, א.

3) ראה לקו"ת דרושי ר"ה נח, א ואילך. עט"ר שער ר"ה בתחלתו. ובכ"מ.

4) שיחת ש"פ חיי שרה ס"ב (לעיל ע' 82).

5) "אויפרופעניש" של החתן הת' דוד משה ליבערמאַן, והולדת בת אצל א' מאנ"ש (המו"ל).

6) ראה פסחים קו, סע"א.

7) בראשית ב, ג.

8) יתרו כ, יא.

9) ראה גם סה"מ תש"ח ס"ע 272. וש"נ.