167

למעלה, ועכצ"ל שאמירת הקדיש בשבת היא בשביל העליות בגן עדן, ומזה מובן גם בנוגע לאמירת קדיש על הסתלקות של צדיק, שקשורה עם העליות מדרגא לדרגא בגן עדן גופא.

ועפ"ז נשאלת השאלה לאידך גיסא: מהו הדיוק להפסיק באמירת הקדיש אחר י"א חודש, ולהקפיד שלא להוסיף אפילו יום אחד, ועד שכ"ק אדנ"ע הצטער על אמירת קדיש יום נוסף – למה יגרע אמירת קדיש לאחרי י"א חודש מאמירת קדיש ביום השבת שעל ידו נעשית העליות בגן עדן?

ב. ויש לומר הביאור בזה:

יש חילוק בין העליות שבמשך י"א חודש לעליות שלאח"ז – שהעליות במשך י"א חודש הם בדרגא כזו שבה יכולים לפעול ע"י דיבור (אמירת הקדיש), משא"כ העליות שלאחרי י"א חודש הם בדרגא נעלית יותר שבה אי-אפשר לפעול ע"י דיבור, כיון שהדיבור אינו בערך לדרגא זו.

דוגמא לדבר – החילוק שבין תפילין של יד לתפילין של ראש, שאמירת הברכה היא על תפילין של יד, ואילו על תפילין של ראש אין מברכים ברכה מיוחדת, כיון שההמשכה ע"י תפילין של ראש היא מדרגא נעלית יותר שאי-אפשר להמשיכה ע"י דיבור7.

ועפ"ז יש לבאר הטעם שכ"ק אדנ"ע הצטער על שהוסיף יום א' באמירת קדיש – כי, לגבי העלי' לדרגא כזו שבה אין ערך לדיבור, נחשבת אמירת הקדיש (עלי' שנעשית ע"י דיבור) כזלזול!

ג. אמנם, ע"פ האמור שאין אומרים קדיש לאחרי י"א חודש כיון שהעליות הם בדרגא שלמעלה מהמשכה ע"י הדיבור – צריך להבין מהו הטעם דאמירת קדיש ביום היאָרצייט?

[ולהעיר, שיש דעה שלא לומר קדיש ביום היאָרצייט8, אבל, דעה זו לא נתקבלה בתפוצות ישראל, שנוהגין לומר קדיש ביום היאָרצייט].

ויש לומר הביאור בזה:

ידוע9 החילוק שבין כל הימים טובים לפורים (וחנוכה) – שכל הימים טובים אסורים בעשיית מלאכה מפני שהגילוי אלקות שנמשך בהם

7) ראה תו"א שמות נב, סע"ב. אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ס"ע נה ואילך.

8) ראה ס' כל בו (על אבילות) פ"ה ס"ד אות טו בהערות. וש"נ.

9) ראה תו"א מג"א צט, ד ואילך. ובכ"מ.