328

(הנחה בלתי מוגה)

וידבר הוי' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חוקת התורה אשר צוה הוי' גו' ויקחו אליך פרה אדומה גו'1. וצריך להבין2 טעם כפל הלשון וידבר הוי' גו' אשר צוה הוי', והול"ל וידבר הוי' גו' דבר אל בני ישראל גו'. ועוד זאת, למה נאמר ב"פ הוי', ולא נאמר וידבר הוי' גו' זאת חוקת התורה אשר צויתי וכיו"ב. והנה במדרש3 איתא אמר שלמה על כל אלה (כל שאר מצוות התורה) עמדתי (שהשיג טעמיהם), ופרשת פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני4. וצריך להבין, שהרי בין מצוות התורה יש עוד מצוות שהם בסוג דחוקים, ובמה שונה מצות פרה אדומה, שאת טעמי כל המצוות, כולל החוקים, השיג שלמה המלך, ודוקא על פרה אדומה אמר והיא רחוקה ממני. ועוד איתא במדרש5 על הכתוב ויקחו אליך, אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחר חוקה. וגם בזה צריך ביאור6, דמשמע מזה, דבשאר חוקי התורה יש עוד שיודעים טעמיהם, עכ"פ יחידי סגולה, וא"כ אינו מובן מדוע דוקא מצות פרה אדומה אינם יודעים טעמה, ורק למשה נתגלה טעמה.

ב) והענין הוא7, דהנה כתיב8 והחיות רצוא ושוב, דהפירוש הפשוט בזה הוא דקאי על חיות הקודש שהם בבחי' רצוא ושוב. אמנם יש עוד פירוש בזה9, שקאי על האור והחיות האלקי שהוא בבחינת רצוא ושוב. ושני הפירושים עולים בקנה אחד, כי, הטעם על זה שחיות הקודש הן ברצוא ושוב, הוא, משום שהחיות האלקי המהווה ומחי' את

1) חוקת יט, א-ב.

2) ראה לקו"ת חוקת נו, א. אוה"ת חוקת (כרך ה) ע' א'תריז. שם ע' א'תרכא. ד"ה זאת חוקת תרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' רנח). תער"ב (המשך תער"ב ח"א ע' מא). תרס"ה (סה"מ תרס"ה ע' רכד). ועוד.

3) במדב"ר פי"ט, ג.

4) קהלת ז, כג.

5) במדב"ר שם, ו.

6) ראה גם לקו"ש חי"ח ע' 230.

7) בכל הבא לקמן – ראה ד"ה וידבר גו' זאת חוקת התורה תרס"ה (שם ע' רכה ואילך). ד"ה אור לארבעה עשר עזר"ת (סה"מ עזר"ת ע' קמג ואילך).

8) יחזקאל א, יד. לקו"ת חוקת נו, ב ואילך.

9) ראה אוה"ת תרומה ס"ע א'שנז ואילך. במדבר (דרושים לשבועות) ס"ע קלט ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' רג. ועוד.