ספרי כ"ק אדמו"ר > תורת מנחם > ב – שנת תשי"א – חלק ראשון > ב"ה

ב"ה.

344

ידוע פתגם בעל ההילולא שאמר על תלמידיו, אשר תפקידם הוא להיות "נרות להאיר".

דברי צדיקים בכלל, וביחוד דברי נשיאי ישראל אודות תלמידיהם והמקושרים אליהם – מדויקים המה, ובפרטיהם גם כן. וגם בהתואר "נרות להאיר" – כן הוא, אשר מורה דרך הוא למקושריו בכמה וכמה ענינים עקריים.

ואחדים מהם:

כמה תכונות בנר המאיר: הנר עצמו הוא מקור לאור – מאור, אף כי זעיר אנפין.

כלול הנר משמן ופתילה – וענינם בנמשל: שמן – תורה ומצות1. פתילה – האדם, היינו הגוף2, יותר נכון חלק נשמתו נפש דאיהי שתופא דגופא3, ובפנימיות יותר – נפש האלקית המלובשת בנפש הבהמית4.

כשמדליקין הפתילה והיא השמן מתאחדין זו עם זה, מאיר הנר בהרבה מאורות5. וכללותם שני6 מיני אור: נהורא אוכמא ונהורא חיורא – העלאה והמשכה.

ומעלה יתירה באור הנר, אשר דוקא הוא יפה לבדיקה וחיפוש במחבואות בחורים וסדקים – חופש הוא כל חדרי בטן7.

כל ענינים אלו בהנמשל – מובנים ומבוארים הם למדי.

ועשי' לעילא – אשר על ידי קיום כל הנ"ל כפי הוראות בעל

345

ההילולא, מאיר הנר את חלק העולם השייך לו ועל אחת כמה וכמה את הנה"ב ונפה"א שלו – אשר זהו תכלית ירידת הנשמה לעוה"ז ובזה תלוי תכלית ימות המשיח ותחיית המתים8, שיהי' במהרה בימינו, אמן.

מנחם שניאורסאהן

כ"ה אד"ש, ה'תיש"א.

ברוקלין, נ.י.