15

בלתי מוגה

א. מהענינים המיוחדים דחג הסוכות הוא אמירת ה"הושענות", שתוכנם, שבנ"י מבקשים ודורשים מהקב"ה להשפיע להם כל צרכיהם בגשמיות וברוחניות.

והענין בזה:

אמרו חז"ל1 "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה", ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמאמר2 ש"מזונותיו" לשון רבים, כולל הן מזון גשמי והן מזון רוחני, שההקצבה על כל זה ישנה כבר מראש השנה.

אמנם, בראש השנה ה"ז רק באופן ד"מזונותיו . . קצובים לו", הקצבת המזונות בלבד, ואילו ההשפעה בפועל היא בחג הסוכות.

וטעם הדבר – לפי שראש השנה (וכן יום הכיפורים) הוא זמן של בכי' (מצד עבודת התשובה), שהו"ע של עלי', ולכן לא יכולה להיות אז ההמשכה וההשפעה למטה בפועל; ובחג הסוכות, "ליום חגינו"3, שהוא "זמן שמחתנו" – כיון ששמחה4 פועלת התגלות (לפי ששמחה מבטלת דינים ופורצת כל הגדרים)5, ה"ז הזמן המתאים להמשכה והשפעה למטה בפועל, שזהו תוכן הענין דאמירת ה"הושענות".

*

ב. התחלת ההושענות דיום זה – יום השלישי דחג הסוכות, כנגד מדת התפארת6, מדת האמת, מדתו של יעקב, כמ"ש "תתן אמת ליעקב"7

1) ביצה טז, רע"א.

2) שי"ל בקונטרס שבת תשובה-מוצאי יום הכיפורים שנה זו (סה"מ תשי"א ע' 34).

3) תהלים פא, ד. וראה לקו"ת דרושי ר"ה נד, סע"ג ואילך. סידור (עם דא"ח) שער ר"ה רלה, ב. סה"מ תשי"א ע' 4. ועוד.

4) כפי שרואים במוחש למטה, ומזה מוכח שכן הוא בשורש הענינים למעלה.

5) ראה סה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך.

6) ראה פע"ח שער חגה"ס פ"א.

7) מיכה בסופו. וראה זח"ג שב, א. תניא ספי"ג. ובכ"מ.