16

– היא במעלתן של ישראל: "אום אני חומה", כדרשת חז"ל8 "אני חומה זו כנסת ישראל".

ובכנסת ישראל גופא מודגש יותר ענין החומה אצל הסוג דבנ"י שהם "יושבי אוהל", תלמידי הישיבות (שהתאספו כאן), שעיקר התעסקותם בלימוד התורה – כדרשת חז"ל8 "אני חומה זו תורה", וכפי שמצינו במדרשי חז"ל9 שתלמידי חכמים נקראים בשם "נטורי קרתא", בדוגמת החומה (כולל גם השומרים שעומדים בשערי החומה) שמגינה על העיר.

ג. וביאור הענין10:

ענינה של חומה כפשוטה (בגשמיות) שמקיפה על העיר – בשתים: (א) להגן על העיר מפני השונא שלא יוכל להכנס אל העיר, (ב) להגביל את אנשי העיר שלא יצאו מחוץ לעיר.

אמנם, אף שהחומה מקיפה את כל העיר, מ"מ, אין העיר סגורה ומסוגרת לגמרי11, כיון שבחומה ישנם שערים שדרכם נכנסים ויוצאים, ע"פ הוראת השומרים שעומדים על המשמר בשערי החומה לפקח על הנכנסים והיוצאים.

ד. וסדר זה הוא גם בחומה הרוחנית – "אני חומה זו תורה":

תורה – היא לא רק חכמה ושכל שצריכים ללמדה בלבד, אלא היא דרך בחיים שצריכים לילך בה, כמ"ש12 "ושמרו דרך ה'". והחילוק שביניהם – שלימוד חכמה ושכל הוא במשך זמן מסויים, שעה שעתיים, או אפילו ח"י שעות ביממה, אבל לאח"ז הלומד הוא חפשי לעצמו, ואילו דרך בחיים – התורה, שהיא "דרך ה'" – מקיפה את כל מציאות האדם, בדוגמת החומה שמקיפה את כל העיר.

ופעולתה של החומה דתורה שמקיפה את כל מציאות האדם – בשתים: (א) להגן על האדם מפני היצה"ר ונה"ב, (ב) להגביל את הגוף (שנמשל לעיר13) שגם מצד עצמו לא יחפוץ בעניני העולם.

וגם כאשר התורה מקיפה את כל מציאות האדם (עי"ז שהאדם מתמסר לגמרי אל התורה) באופן שאינו שייך לעניני העולם, מטיב הקב"ה

8) פסחים פז, א.

9) ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז.

10) ראה גם סה"מ תרע"ח ע' מו ואילך. תרצ"ט ע' 73 ואילך.

11) כי אם בזמן של מצור.

12) וירא יח, יט.

13) ראה נדרים לב, רע"ב. תניא פ"ט.