29

בלתי מוגה

א. העבודה דחודש תשרי – הן בהתחלת החודש, בראש השנה, והן בסיומו של החודש, בשמיני עצרת ושמחת תורה – היא העבודה דקבלת עול:

בנוגע לראש השנה – שעבודת היום היא "תמליכוני עליכם"1, שזהו"ע דקבלת עול מלכותו ית'.

וענין זה מודגש גם בנוגע לתקיעת שופר – "מצות היום בשופר"2:

איתא ברמב"ם3 "אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישנים משנתכם וכו'". ולכאורה אינו מובן4: כיון ש"רמז יש בו", שזהו"ע של טעם – אין זה "גזירת הכתוב"?

והענין בזה5 – שגם המצות שיש להם טעם עיקרם (לא הטעם, אלא) ציווי ה', "גזירת הכתוב", וצריכים לקיימם (לא בגלל הטעם, אלא) בגלל שכך צוה הקב"ה, באופן של קבלת עול. וכמובא בדרושי חסידות6 שאילו נצטווינו לחטוב עצים (דבר שאין בו טעם ורמז) היינו עושים זה באותה קבלת עול כמו כל המצוות, כי, עיקר המצוה הוא קיום רצונו ית', שעי"ז נעשה צוותא (מצוה מלשון צוותא7) וחיבור עם הקב"ה, מצַוה המצוות.

ולהוסיף, שכאשר קיום המצוה הוא רק בשביל הרמז (הטעם) שיש בה, הרי, לא זו בלבד שחסר לו עיקר המצוה, אלא עוד זאת, שאין בידו גם הרמז שבמצוה, ולכן, צריך לקיים את המצוה מתוך קבלת עול, כגזירת הכתוב, ובמילא יש בידו גם הרמז שבמצוה.

ועד"ז בנוגע לשמיני עצרת (ושמחת תורה), שבו נעשית הקליטה דכל עניני ראש השנה, ולכן צ"ל אז קבלת עול מלכות שמים8.

1) ר"ה טז, סע"א. וש"נ.

2) שם כו, ב. כז, א. רמב"ם הל' שופר פ"א ה"ב.

3) הל' תשובה פ"ג ה"ד.

4) ראה גם לקו"ש חי"ד ע' 124.

5) ראה גם סה"מ מלוקט ח"ב ס"ע יט ואילך. וש"נ.

6) לקו"ת שלח מ, א. המשך תרס"ו ע' נד. ועוד.

7) ראה לקו"ת בחוקותי מה, ג. מז, ב. ובכ"מ.

8) המשך תרס"ו ע' שעט.