בס"ד. שיחת* ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תשי"ז.

3

א. נמצאים אנו בימי הספירה. המקשרים את חג הפסח – בו יצאו בני ישראל מגלות מצרים, עם חג השבועות, "זמן מתן תורתנו", בו קבלו ישראל את התורה מהקב"ה על ידי משה רבנו.

בשני המאורעות האלה – בגלות ויציאת מצרים, כמו גם בקבלת התורה – מספרים לנו חז"ל, שלילדים היתה זכות מיוחדת, ובהתנהגותם השפיעו מזכותם זו גם על העם כולו.

סיפורי התורה הם לא רק סיפורים גרידא, אלא גם הוראה, שכך צריכים להתנהג בשנים הבאות ובדורות הבאים, שעל-ידי התנהגות כזו יביאו ילדי ישראל אושר להוריהם, משפחותיהם ולכל העם כולו.

*

ב. גלות מצרים היתה אחת מהגלויות הקשות ביותר, בה היו גזירות מיוחדות על ילדי ישראל, והיו זמנים שגם הרגו, ר"ל, ילדי ישראל. ואעפ"כ לא נפחד העם, לא הילדים ולא ההורים, והמשיכו בלימוד התורה אצל שבט לוי – ראשי הישיבות והמורים ("טיטשערס") בדור ההוא1.

ואח"כ היו ילדי ישראל אלה, הראשונים שהכירו בהקב"ה2, כשיצאו ממצרים והגיעו לים סוף, שבו נסתיימה יציאת מצרים.

ואף בהיותם בגלות – לא שכחו ילדים אלה את ההבטחה של "פקד פקדתי"3, שבקרוב יגיע הזמן שהקב"ה יוציאם מהגלות. וצריכים הם להתכונן לכך, על-ידי לימוד תורת ה' וההתנהגות לפי מצוותיו יתברך.

*

ג. גם בשבועות, "זמן מתן תורתנו", היתה לנערי ישראל זכות גדולה, והשפיעו מזכותם זו גם על הכלל כולו.


*) שיחה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפסה בלקו"ש ח"ב ע' 555 ואילך. ובבטאון חב"ד חט"ו ע' מח ואילך (בלה"ק). הבא לקמן – רשימת השיחה בלה"ק, וניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.

1) ראה רמב"ן, בחיי וחזקוני עה"פ שמות ה, ד.

2) סוטה יא, ב.

3) שמות ג, טז.

2017 © כל הזכויות שמורות