21

ובהקדמה – שהטעם דקריאת פרשת במדבר קודם מ"ת כדי להפסיק בין הענינים הבלתי-רצויים שבפ' בחוקותי32, אינו אלא טעם צדדי, שהרי ענין זה אין נוגע לפרשת במדבר דוקא33.

אמנם הטעם הפנימי הוא – לפי שההכנה להענין דמ"ת שהוא החיבור דיש הנברא ויש האמיתי, היא אחדותם של ישראל, "ויחן שם ישראל"34, "כאיש אחד בלב אחד"35, היינו, לא פרטי המדריגות של בנ"י, אלא פשיטות העצמות שבבנ"י, שבזה שוים כולם, שזהו תוכן ענין המנין שבפרשת במדבר.

וזהו שקורין פרשת במדבר קודם מ"ת, כיון שהיינו הך, והיינו, שהענין דמ"ת הוא ענין אחד עם העובדה שבנ"י נעשו דבר שבמנין, שהוא דבר חשוב, שחשיבות זו היא מצד פשיטות העצמות שבכל אחד מישראל, כנ"ל<27>.

***

ט. צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה איש על דגלו גו'.

***

י. אודות הגאולה העתידה אמרו רז"ל36 "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", ופירש רש"י דקאי על אוצר הנשמות ששמו גוף.

ולכאורה צריך להבין: מה נוגע כ"כ "שיכלו כל נשמות שבגוף" – הרי כל מקום שבו נמצאים הנשמות נמצאים הם "בבי גזא דרחמנא"37, ומהו ההכרח "שיכלו כל הנשמות שבגוף", שיומשכו ויבואו למטה דוקא?

והביאור בזה – דכיון שהחידוש של משיח (בן דוד) הוא שתהי' דירה לו ית' בתחתונים, לכן יש צורך שכל הענינים, ובכללם גם הנשמות, יבואו להמקום שבו רוצה הקב"ה שתהי' לו דירה, דהיינו בתחתונים.

כלומר: אע"פ שמקום זה הוא תחתון במדריגה, כפי שמבאר אדמו"ר הזקן38 ש"לא שייך לפניו ית' בחי' מעלה ומטה", אלא "הוא התחתון במדריגה שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו ית' כו'", מ"מ, כיון


32) תוס' מגילה לא, סע"ב. הובא לרמב"ם שם.

33) ראה גם לקו"ש ח"ח בתחלתו הערה 1.

34) יתרו יט, ב.

35) פרש"י עה"פ. וראה מכילתא שם.

36) יבמות סב, סע"א. ע"ז ה, א. וש"נ.

37) חולין קלט, א. וש"נ.

38) תניא רפל"ו.