216

להודיעו "ויהי לי גו' חמור", שמצד עצמו מוכן הוא גם להענין ד"רוכב על חמור", שה"חמור" יפעל עילוי אפילו ביחידה שבנפש.

וזהו גם עיקר העילוי דימות המשיח – "לאתבא צדיקייא בתיובתא"66, שאפילו אצל צדיקים יתוסף גם העילוי של בעלי-תשובה.

יד. וע"פ המבואר בתניא67 שכל הגילויים דימות המשיח תלויים בעבודתינו במשך ימי הגלות – הרי זה נוגע גם לכאו"א בעבודתו:

בעבודת האדם יש עבודה באופן של "זכו", שכללותה הוא לימוד התורה ועבודת התפלה, שאז אין לו עסק עם העולם; ולאח"ז באה העבודה של התעסקות בעניני העולם, שכללותה הוא מעשה המצוות שנתלבשו בדברים גשמיים, ועאכו"כ ה"כלל גדול" בעבודה: "בכל דרכיך דעהו"68, באכילתו ובשתייתו ובכל עניניו הגשמיים, ועד גם בכל עניניו החומריים.

והדרישה היא, שגם אלו שנמצאים כל ימיהם בד' אמות של הלכה וד' אמות של תפלה, ואפילו בשעת העבודה דלימוד התורה והתפלה – יהי' אצלם הרצוא והצמאון וכלות הנפש כמו אצל מי שבא מהשבי' ועומק תחת, כמ"ש69 "כן בקודש חזיתיך", כמו הצמאון שהי' "בארץ צי' ועייף"70 (כפי שמבאר רבינו הזקן בתניא71 המשל מגודל הצמאון של מי שנמצא בארץ צי' ועייף) – שזוהי מעלת ה"תיובתא" בעבודת "צדיקייא" באופן ד"זכו".

ועי"ז שפועלים עתה הענין ד"רוכב על חמור", אזי במהרה בימינו יתגלה הדבר בגלוי ע"י משיח צדקנו, שלא זו בלבד שהענינים החומריים – "חמור" – לא יבלבלו ולא יעלימו ויסתירו, ולא זו בלבד שיהיו הכשר ומסייע בלבד, אלא יגלו את אמיתת ענינם – להעלות ולהביא את האדם למחוז חפצו, עד שבחי' ה"יחידה" תתקשר עם "יחידו של עולם", והיו לאחדים,

וענין זה יהי' במהרה בימינו, כאשר יקויים היעוד72 ש"יהי' הוי' אחד ושמו אחד"73.

***


66) ראה זח"ג קנג, ב. לקו"ת דרושי שמע"צ צב, ב. שה"ש נ, סע"ב. ובכ"מ.

67) רפל"ז.

68) משלי ג, ו. וראה ברכות סג, א. כתר שם טוב סרפ"ב (לו, סע"ד).

69) תהלים סג, ג. וראה כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סס"ד. וש"נ.

70) שם, ב.

71) פ"ז.

72) זכרי' יד, ט. וראה פסחים נ, א. וש"נ.

73) ה"מרא-דאתרא" דכפ"ח ביקש ברכה עבור הצלחת כפר-חב"ד, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אודות כפר-חב"ד ידובר לאחרי המאמר חסידות (וראה לקמן סל"ה ואילך).