217

טו. האמור לעיל קשור עם כללות החילוק שבין קודם החטא, לאחר החטא, ולעתיד לבוא:

קודם החטא – הי' מעמד ומצב של אור, כדאיתא במדחז"ל74 "ל"ו שעות שימשה אותה האורה, שנים עשר של ערב שבת (שבו נברא אדה"ר, כמבואר בגמרא סנהדרין75 סדר בריאתו במשך שעות היום), וי"ב של לילי שבת וי"ב של שבת".

לאחר חטא עה"ד – נעשה חושך בעולם, שלכן, "כיון ששקעה החמה במוצאי שבת התחיל החושך ממשמש ובא ונתיירא אדה"ר . . מה עשה הקב"ה, זימן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן אור"74.

[ולכן נקבע הדבר בכל מוצאי שבת – שכאשר יוצאים מיום השבת, "יום שכולו שבת ומנוחה"76, ונכנסים לימות החול, אין מתייראים מן החושך, אלא לוחמים נגדו עי"ז שמקישים שני רעפים זל"ז ויוצא מהם אור, ומברכים עליו "בורא מאורי האש"].

ומאז, מהזמן שלאחרי החטא עד ימות המשיח, מתנהלת מלחמה בין "בני אור" ו"בני חושך", דהיינו בין הקדושה ללעו"ז.

ומלחמה זו תסתיים בימות המשיח – שאז יקויים היעוד77 "לילה כיום יאיר", היינו, שיתהפך חושך הלילה, שלא זו בלבד שיאיר בו אור הלבנה וכיו"ב, אלא שהלילה עצמו יאיר כיום (וכפי שהי' מעין זה – ונתינת-כח לזה – ביציאת מצרים, כמ"ש78 "ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה").

כלומר: קודם ימות המשיח, הרי אפילו בזמן הבית, גם כשהי' הבית בשלימותו, בזמן שלמה, שאז "קיימא סיהרא באשלמותא"79 – לא הי' הענין ד"לילה כיום יאיר", כמובן מהמשל ד"קיימא סיהרא באשלמותא", דאף שישנה אור הלבנה כפי שהיא במילואה, הרי זה עדיין חושך בערך היום; ואילו בימות המשיח יהי' "אור הלבנה כאור החמה"80, שזהו יום ממש – "לילה כיום יאיר".

טז. וענין זה נעשה ע"י עבודתם של ישראל במשך שית אלפי


74) ירושלמי ברכות פ"ח ה"ה. ב"ר פי"א, ג.

75) לח, ב.

76) תמיד בסופה.

77) תהלים קלט, יב.

78) בשלח יד, כ. וראה תו"מ ח"ג ע' 42. וש"נ.

79) ראה זח"א קנ, רע"א. רכג, א-ב. רכה, סע"ב. ועוד. וראה גם שמו"ר פט"ו, כו.

80) ישעי' ל, כו.