246

לב. דובר פעם162 שיום עשרים באב הוא ארבעים יום לפני ראש השנה, ולכן מצינו מקובלים שמתחילים את ההכנות לראש השנה מעשרים באב163 – ע"ד "ארבעים יום קודם יצירת הולד"164, ועד"ז בנוגע ל"יצירת הולד" דשנה החדשה, שההכנה לזה מתחילה ארבעים יום קודם לזה.

לג. בהמשך להמדובר לעיל אודות "ופרצת", הנה כאשר מדברים על זה עם בעלי-עסקים, שואלים הם, שלכאורה הרי זו סתירה מיני' ובי':

מחד גיסא – הרי הוא סוחר שצריך לעסוק במסחר ע"פ תורה, תוך כדי זהירות מכו"כ ענינים, וביחד עם זה, דורשים ממנו שכאשר מדובר אודות ישיבה על טהרת הקודש לנערים או בית לימוד על טהרת הקודש לנערות – ישכח על כל החשבונות, ולא ישאל מה מצבו הכספי ב"מזומן", ומה עם ההבטחות שקיבל על עצמו וכו', אלא יתנהג באופן של "ופרצת"?!

על כך אומרים לו: הן אמת שההנהגה ד"נחלה בלי מצרים" תהי' רק לעתיד לבוא, אבל, הענין ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" – שמבחין ("ער קלייבט זיך פאַנאַנדער") בין "ימה" ל"קדמה" ובין "צפונה" ל"נגבה", אלא שבזה גופא הנהגתו היא באופן ד"ופרצת" – יכולים לדרוש גם בזמן הזה.

לד. וע"ד שמצינו לעתיד לבוא שני ענינים הפכיים:

כתיב165 "פרזות תשב ירושלים", היינו, שהסדר שצריך להיות ב"ירושלים", יראה שלם166, הוא באופן ד"פרזות", עיר ללא הגבלה של חומה. וביחד עם זה, כתיב167 "ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב". ולכאורה, כיון ש"אני אהי' לה . . חומת אש סביב", היינו, שסביב ירושלים תהי' חומה המגבילה – א"כ, כיצד יתקיים "פרזות תשב ירושלים", ללא הגבלה, בה בשעה שיש מסביב חומה?!


162) שיחת כ"ף מנ"א תשט"ו סכ"ד ואילך (תו"מ חי"ד ע' 264 ואילך). וראה גם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנ"א דאשתקד ס"י (תו"מ ח"כ ע' 215). וש"נ.

163) ראה מנהגי הק"ק בית א-ל יכבץ (נדפסו בהקדמת ספר דברי שלום (להרא"ש מזרחי) סימן סד. בס' יד אליהו (להרב סלאָטקי, ירושלים תשכ"ג) מע' מנהגים).

164) סוטה ב, א. וש"נ. וראה ברכות ס, א.

165) זכרי' ב, ח.

166) ראה תוד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).

167) שם, ט.