81

שעי"ז נעשים מעלה ומטה שוין, וכמשנת"ל שדוקא בזה הוא אמיתית היתרון. וגם יתרון זה נעשה ע"י היסוד, לפי שבחי' היסוד מגיע באור הבל"ג, ולמעלה יותר, שמגיע בהעצם ממש. והענין הוא, דהנה כתיב35 המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, דטובו קאי על ספירת היסוד כנ"ל, ובענין המחדש בטובו פירש האבודרהם שקאי על האור שנברא ביום ראשון שנאמר בו36 כי טוב, שבאור זה נסתכל בו אדה"ר מסוף העולם ועד סופו37, שהו"ע עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא38, ואף שאור זה גנזו, מ"מ, בהעלם מאיר גם עכשיו, וכדאיתא בזהר39 ולא מנע מיני' בכל יומא, ופירש הרמ"ז40 שזהו"ע המחדש בטובו בכל יום תמיד. ויובן זה ע"ד ההפרש בין נו"ן שערי בינה ול"ב נתיבות חכמה, שבבינה הם שערים, ובחכמה הם נתיבות, דההפרש בין שערים לנתיבות הוא, ששערים הם הידועים לרבים, משא"כ נתיבות הם רק ליחידי סגולה, וכמ"ש41 נתיב לא ידעו עיט, ושייכים רק ליחידי סגולה שהם אלו ששייכים לבחי' החכמה דמקננא באצילות42, והיינו שהם ידועים רק לנשמות דאצילות. אמנם אעפ"כ הרי ידוע שגם הנתיבות מאירים בהעלם גם לנשמות דבי"ע. ועד"ז יובן גם בענין האור שנברא ביום ראשון, שהוא אור הבל"ג, שבהעלם לא מנע מיני' בכל יומא. והמשכת אור זה הוא ע"י בחינת היסוד דוקא, שזהו ובטובו דקאי על היסוד כנ"ל. אמנם בחי' יסוד זה אינו כמו בחי' יסודות הנ"ל שממשיכים רק את האור דהשתלשלות, אלא הוא בחי' יסוד דעתיק, שנקרא ברית שלומי, שעל ידו נמשך אור הבל"ג וגם העצם ממש. ולכן בהמשכה שע"י בחי' יסוד זה אין שום הגבלות והתחלקות כלל, לפי שאור הבל"ג ובפרט העצם הרי הם בכל מקום בשוה. וזהו מ"ש43 כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט, שהרים וגבעות שהם שאר היסודות, הנה בהם שייך הגבלה כו', אבל ברית שלומי שהוא יסוד דעתיק, אין בו הגבלות כלל, לפי שהוא המשכת העצם ממש, שנמשך ע"י יוסף הצדיק, צדיק יסוד עולם44, בחי' יסוד דעתיק, דבחי' עתיק הוא נעתק


35) בברכת ק"ש.

36) בראשית א, ד.

37) חגיגה יב, א. ירושלמי ברכות פ"ח ה"ה. ב"ר פי"א, ב. פי"ב, ו. זח"א לא, ב. מה, סע"ב. רג, ב.

38) ראה אוה"ת בראשית ח"ג תצד, א. המשך יונתי תר"ם ע' מח. ועוד.

39) ח"ג פח, א.

40) לזח"ג שם.

41) איוב כח, ז. וראה סה"מ ה'ש"ת ע' 10. וש"נ.

42) ראה רמ"ז לזח"ב רכ, ב. נצו"א לזח"ג קיז, א. סה"מ תרצ"ו ע' 119. וש"נ.

43) ישעי' נד, י.

44) משלי י, כה.