בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט.

118

בלתי מוגה

א. בכלל הסדר הוא ש"פותחין בדבר מלכות", דהיינו, פתגם של הרבי1. אבל, יש הקדמה לפתיחה זו, וההקדמה היא:

בחודש תשרי צריך להיות ענין האחדות.

מיד בהתחלת החודש, בראש השנה – הרי מנהג ישראל2 (תורה היא3) שבליל א' דראש השנה מברכים איש את רעהו בברכת "לשנה טובה תכתב ותחתם"4.

וכיון שכל עניני ר"ה ויוהכ"פ נמשכים בגילוי בחג הסוכות, כידוע5 בענין "בכסה ליום חגינו"6 – נמשך ומתגלה גם ענין האחדות במצות ד' מינים שבחג הסוכות, כדאיתא בגמרא7 ובארוכה במדרש8 שד' המינים רומזים על ד' הסוגים שבבנ"י, החל מ"אתרוג" שיש בו טעם (תורה) ויש בו ריח (מצוות), ועד ל"ערבה" שאין בה לא טעם ולא ריח, וכל הסוגים שבבנ"י מתאחדים יחדיו, כמ"ש9 "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".

ועד שבאים לשמיני-עצרת, שאז האחדות היא בעומק יותר מאשר במצות ד' מינים שבחג הסוכות10:

אע"פ שגם מצות ד' מינים אינה באופן של ד' ענינים נפרדים שמתאחדים זה עם זה, אלא באופן שנעשים כולם מצוה אחת, מ"מ, בעצם מהותם הרי הם ד' ענינים, והתאחדותם היא רק בשביל המצוה, בשביל "לעשות רצונך בלבב שלם";

משא"כ בשמע"צ ושמח"ת האחדות היא באופן שכל בנ"י נעשים


1) ראה סה"ש תש"ח ע' 224. וש"נ.

2) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס תקפב. וש"נ.

3) ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל  – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. ועוד. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז.

4) נזכר שגם ביוהכ"פ ישנו ענין האחדות (המו"ל).

5) ראה לקו"ת דרושי ר"ה נד, סע"ג ואילך. ובכ"מ.

6) תהלים פא, ד.

7) מנחות כז, א.

8) ויק"ר פ"ל, יב.

9) נוסח תפלת ימים נוראים.

10) ראה גם שיחת ליל שמח"ת תשי"ז ס"ז (תו"מ חי"ח ע' 79). וש"נ.