בס"ד. ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט

220

(הנחה בלתי מוגה)

פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי1. הנה2 פירוש הפשוט הוא שפסוק זה אמר דוד המלך ע"ה עבור נפשו ונפשות כללות ישראל. ונוסף לזה, ישנו גם הפירוש שדרשו רז"ל3 על פסוק זה, אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם, שמזה מובן שפסוק זה קאי על הגאולה העתידה. וכן מוכח גם מאגה"ק ד"ה אין ישראל נגאלין אלא בצדקה4, שמבאר שם שע"י הצדקה שנקראת שלום, נעשית הגאולה הפרטית בנפש כל אחד מישראל, ועי"ז נעשית גם הגאולה הכללית, שמזה מובן ג"כ שהפסוק פדה בשלום נפשי קאי על הגאולה העתידה. ותוכן הכתוב הוא לבאר אופן הגאולה, שזהו אומרו שהפדי' היא בשלום, והיינו, דעם היות שישנו הענין דמקרב לי, מ"מ, הרי זה בשלום. וטעם הדבר, כי ברבים היו עמדי, דרבים הו"ע של היפך הקדושה5, וכמו בעשו שהיו לו רק שש נפשות, ומ"מ כתיב6 נפשות לשון רבים, הנה ע"י העבודה דברבים היו עמדי, שעושים גם מרבים שיהיו עמדי, אזי נעשית הפדי' בשלום. וכמארז"ל7 ע"פ8 שלום שלום לרחוק ולקרוב, לרחוק שנעשה קרוב, היינו, שע"י העבודה לעשות מרחוק קרוב, נעשה ב"פ שלום. וכמו"כ גם בפסוק זה, שע"י העבודה לעשות מרבים (רחוק) עמדי (קרוב), נעשה פדה בשלום, בשלום דייקא, ב' שלום9.

ב) ויש לקשר זה עם פרשת השבוע, שלאחרי שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה10, דקאי על ירידת הנשמה למטה11 (כידוע ב'


1) תהלים נה, יט.

2) ראה גם אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ (ע' רד ואילך).

3) ברכות ח, א.

4) ס"ד.

5) ראה אוה"ת שם (ע' רט).

6) וישלח לה, ו.

7) ברכות לד, ב.

8) ישעי' נז, יט.

9) ראה גם רד"ה פדה בשלום באוה"ת נ"ך ח"ג ס"ע א'שח.

10) ר"פ ויצא (כח, י).

11) אור החיים פרשתנו (ויצא) כח, יד. ד"ה ויצא תר"ל, תר"פ תרפ"ז. ועוד. וראה ד"ה מי מנה פ"ג ואילך וד"ה והי' שארית יעקב פ"ב תשח"י (תו"מ חכ"ג ע' 119 ואילך; ס"ע 173 ואילך).