בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשי"ט

236

(הנחה בלתי מוגה)

פדה בשלום נפשי1, ומבאר אדמו"ר הזקן בעל השמחה באגה"ק2, שזהו"ע אין ישראל נגאלין אלא בצדקה3, כי צדקה נקראת בשם שלום, כדאיתא בגמרא במסכת בבא בתרא4 כל צדקה וחסד שישראל עושין בעוה"ז שלום גדול כו' בין ישראל לאביהם שבשמים, וכן איתא בזהר5 דצדקה דא הוא שלום, וזהו שע"י ענין הצדקה, ענין השלום, נעשה ענין הפדי' והגאולה. ומקדים לבאר, שבענין העבודה לה', שכללותה הוא עבודת התפלה, שעז"נ6 אליך הוי' נפשי אשא, ישנם שני אופני עבודה. עבודה מצד חיצוניות הלב, ועבודה מצד פנימיות הלב. דהנה, תכלית העבודה צריכה להיות בפנימיות הלב, שזהו מ"ש7 את פניך הוי' אבקש, שלכן צריך להיות בקשו פני7, וענינו בעבודת התפלה היא האהבה שמצד פנימיות הלב שהיא למעלה מטעם ודעת, ונקראת בשם היסח הדעת, כי בחינה זו היא למעלה מדעת האדם והתבוננותו בגדולת ה', רק היא בחינת מתנה נתונה מאת ה' (וע"ד מ"ש8 עבודת מתנה אתן את כהונתכם). אך אין כל אדם זוכה למדרגה זו (שתהי' עבודתו מצד פנימיות הלב), לפי שבחינה זו היא אצלו בבחי' גלות ושבי', וסיבת הגלות הוא כמארז"ל9 גלו לבבל שכינה עמהם, דהיינו מפני שהלביש בחינת פנימית נקודת לבבו בזה לעומת זה דהיינו בלבושים צואים דמילי דעלמא ותאוות עוה"ז הנקרא בשם בבל, והיא בחינת ערלה המכסה על הנקודה הפנימית שבלב. וכדי להוציאה מבית האסורים ולבטל את ההעלם וההסתר, הנה על זה צריך להיות כללות ענין המילה. ובענין המילה גופא יש שני בחינות. דהנה כתיב10 ומלתם את ערלת לבבכם, אתם בעצמכם, דקאי על הסרת הערלה הגסה, ההעלם וההסתר שמצד התאוות הגסות, שענין זה יכול לפעול כל אחד בכח עצמו. אמנם, כל זמן שלא מסירים את הקליפה הדקה, ההעלם וההסתר הדק שמצד תאוות דקות, הרי סו"ס עדיין נקודת


1) תהלים נה, יט.

2) ס"ד בסופו.

3) רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"א.

4) יו"ד, א.

5) ח"א ר, ב.

6) תהלים פו, ד.

7) שם כז, ח.

8) קרח יח, ז.

9) מגילה כט, א.

10) עקב י, טז.