בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשי"ט

237

פנימיות הלב היא מכוסה בלבוש שק דק בבחינת גלות ושבי' שמצד החיצונים. אך עז"נ11 ומל הוי' אלקיך את לבבך, היינו, שענין זה נעשה באתערותא דלעילא, בכח מלמעלה. וענין זה הוא בשעת התפלה, כאשר עבודת התפלה היא מצד פנימיות הלב, וכנ"ל שנקראת בשם היסח הדעת, כיון שאינה מצד התבוננות האדם בטעם ודעת, אלא מצד בחי' ניצוץ אלקות שבכל נפש מישראל, ועי"ז נעשה גם הסרת התאוות הדקות, שעז"נ ומל הוי' אלקיך את לבבך. אמנם, גם האתערותא דלעילא באופן של עבודת מתנה היא ע"י הקדמת אתערותא דלתתא דוקא, שלכן צריכה להיות עשיית האדם. והיינו ע"י נתינת הצדקה לה' מיגיע כפיו, שהרי אי אפשר שלא עסק בהם פעמים רבות בבחי' נקודת פנימיות הלב מעומקא דלבא כמנהג העולם בעסקיהם במשא ומתן וכה"ג, ולכן, כאשר מפזר מיגיעו ונותן לה' [וגם מי שאינו נהנה מיגיעו, מ"מ, הואיל ובמעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו, הרי נותן חיי נפשו לה'12], הנה בזה פודה את נקודת פנימית לבבו שהיתה בבחי' גלות ושבי', כמ"ש13 מכל משמר נצור לבך, משמר פי' בית האסורים14, ועתה נפדה מהחיצונים בצדקה זו, שזהו"ע פדה בשלום נפשי. וזהו גם מ"ש15 צדק לפניו יהלך, לפניו הוא מלשון פנימיות, ויהלך הוא מלשון הולכה, שמוליך את פנימיות הלב לה'.

וכללות הענין המבואר באגה"ק הנ"ל הוא, שבשביל הגאולה (ביאת משיח הפרטי) יש צורך בב' ענינים. ענין הא', עבודת התפלה מצד פנימיות הנפש. וכדי שענין זה יהי' בשלימות, לא מספיק שיהי' זה רק בתורת עבודת מתנה, מצד הניצוץ האלקי שבנפשו, אלא צריך להיות גם ענין הב', נתינת הצדקה, שעל ידה נעשית הולכת פנימיות הלב לה'. ועד"ז מבואר גם באגה"ק שלאח"ז16 מה שאמרו רז"ל17 ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, שנאמר18 אני בצדק אחזה פניך, שנתינת הצדקה היא אתערותא דלתתא שעי"ז יוכל להיות גילוי אורו ית' בבחי' גילוי רב ועצום בשעת התפלה. והיינו, שכדי שיוכל להיות אחזה פניך, ראיית הפנימיות דלמעלה, הרי זה באופן דכמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם (העליון)19, שלכן צריך להיות גילוי פנימיות נפשו, מכל משמר נצור לבך, וענין זה נעשה ע"י נתינת הצדקה.


11) נצבים ל, ו.

12) תניא פל"ז (מח, סע"ב).

13) משלי ד, כג.

14) ראה פרש"י מקץ מב, יז.

15) תהלים פה, יד.

16) ס"ח. סי"ב.

17) ב"ב י, א.

18) תהלים יז, טו.

19) משלי כז, יט.