בס"ד. שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט*.

251

בלתי מוגה

א. בהתחלת השו"ע של רבינו הזקן1 – בעל השמחה – מדובר אודות "זמן כניסת שבת ויו"ט" (ועד"ז שאר עניני התומ"צ התלויים בזמן), ש"אף שהימים והלילות משתנים לפי האקלימים וריחוק המדינות . . אין בכך כלום . . כי עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים . . הוא למעלה מגדר המקום והזמן, רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו".

בדברים אלו מבהיר רבינו הזקן ענין הדורש ביאור:

מצד ריחוק המקומות שבכדור הארץ נעשה חילוק ממקום למקום בכו"כ שעות, ועד לשינוי שבין יום ללילה, שבמקום מסויים הרי זה יום ובמקום אחר הרי זה לילה. ונמצא, שעניני התומ"צ הקבועים בזמן, התחלתם המשכם וסופם אינם בשוה בכל המקומות שבהם נמצאים בנ"י.

ולכאורה, כיון ש"תורה אחת לכולנו"2, כיצד יתכן שאותו זמן שאצל יהודי אחד הוא יום חול, יהי' אצל יהודי אחר שבת או יו"ט?! ועד"ז נשאלת השאלה בנוגע לשאר עניני התומ"צ התלויים בזמן.

והביאור בזה:

ההמשכה למטה – באה בכל מקום (בכל אקלים) לפי מעמדו ומצבו, היינו לפי זמן הימים והלילות שלו;

אבל המשכה זו הרי היא באה מלמעלה. וכמו"כ מובן שמעשה המצוות פועל פעולתו באופן של עלי' מלמטה למעלה, היינו, שמעשה המצוות למטה עולה ופועל נחת רוח למעלה – "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני"3.

וכיון שעיקר פעולת המצוות (העלי' מלמטה למעלה) ועיקר ענין המצוות (המקור שממנו נמשך למטה) הוא למעלה, ושם הרי זה למעלה מהזמן – מתאחדים שם כל הענינים באחדות גמורה.


*) ההתוועדות נערכה באולם הגדול אשר ב-585 אָלבאַני עוו. בסמיכות לראָטלאַנד ראוד.

1) מהדו"ב – או"ח ס"א ס"ח.

2) תניא רפמ"ד. ובכ"מ.

3) תו"כ ופרש"י ויקרא א, ט. ועוד.

2017 © כל הזכויות שמורות