257

ועד להפדי' באופן ש"כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" (כדברי רז"ל במסכת ברכות<16>), שזוהי הגאולה ע"י משיח צדקנו,

שכל זה יומשך באופן המתאים למטה מעשרה טפחים, עתה.

***

ט. בין כל המקומות שבהם עורכים התוועדויות י"ט כסלו, ישנו מקום נוסף שצריכים להזכירו ביחוד – כפר חב"ד29.

ואע"פ שאין שם המיצרים וההגבלות שישנם במדינה ההיא, שבה בנה רבינו הזקן חסידים ותורת החסידות, אבל אעפ"כ, יש שם מיצרים והגבלות שהטילו על עצמם...

וכמו כאן – פחות או יותר – הנני מתייגע ("איך מאַטער זיך") בהענין ד"ופרצת", ואיני יכול לפעול על אף אחד לצאת לא רק מהד' אמות שלו, אלא אפילו מהד' טפחים שלו... ועד"ז יש גם שם ההגבלה שהעמידו את עצמם בתנועה של כיווץ ("זיך אַליין פאַרקוועטשט"), ולא יכולים לפעול בעצמם לצאת מזה.

ואע"פ שמצד אחד יש מעלה בהגבלה כזו לגבי הגבלה מבחוץ, שכן, ההגבלה שמגבילים את עצמם אינה מעיקה ("עס קוועטשט ניט") כל כך, מ"מ, יש בזה גם חסרון – כי, כאשר המיצר והדוחק בא מבחוץ, הרי זה מעורר התנגדות, ובמילא, בהזדמנות הראשונה, יוצאים מהמיצר ומעמידים את עצמם ב"מרחב העצמי"; אבל בנוגע למיצרים וגבולים שמטילים על עצמם – הנה כדי להגיע ל"מרחב העצמי", יש צורך ש"יערה עליו רוח ממרום"30 להכיר בכך שמעמדו ומצבו אינו "מרחב" אלא "מיצר"...

(כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר בבת-שחוק:) האמת היא שכן הוא גם בנוגע להנמצאים כאן, אבל, במקום לדבר "בפניו", נעים יותר לדבר "שלא בפניו"... ומזה ילמדו – ב"קל וחומר", "בנין אב" או "גזירה שוה" – בנוגע להעדר הענין ד"ופרצת" בד' אמות אלו.

ואחד הטעמים לכך ששם נוגע ענין זה יותר – כיון ששם ישנה אפשרות שאכן יוכל להיות "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"31, כיון


29) ראה המברק בקשר עם התוועדות י"ט כסלו בכפ"ח שנה זו (אג"ק חי"ח ע' קה). וראה גם שיחת י"ט כסלו דאשתקד סל"ה ואילך (תו"מ חכ"א ע' 333 ואילך).

30) ע"פ ישעי' לב, טו.

31) ויצא כח, יד.