285

חסדים" – לא צדקה, אלא גמילות חסדים דוקא; "ומתפלל עם הציבור" – לא תפלה סתם, אלא "עם הציבור" דוקא, כדלקמן.

מב. אודות ענינו של משיח – איתא במדרש176 על הפסוק (בפרשת השבוע, פרשת וישב)177 "מה פרצת עליך פרץ", "זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (משיח, שנאמר בו178) עלה הפורץ לפניהם וגו'". והיינו, שכל מלך נקרא בשם "פרץ", ע"ש ש"מלך פורץ גדר"179, ומלך המשיח הוא "רבה על כל הפריצים", שיהי' מלך על כל המלכים שהיו לפניו180.

והענין בזה:

ענינו של "פרץ" הוא – כפשטות לשון הכתוב: "מה פרצת עליך פרץ" – שהנהגתו אינה כפי מנהג העולם.

וזהו גם הענין דימות המשיח:

החידוש דימות המשיח הוא – פריצת גדרו של עולם, והיינו, שאין זה כמו המעמד ומצב ד"גן עדן" שאינו שייך כלל לעולם כפי שהוא עם כל המדידות וההגבלות, אלא באופן של חיבור שני הפכים, היינו, שדוקא במקום שיש בו הגבלה של ד' קצוות, ד' רוחות, "ימה וקדמה וצפונה ונגבה" – נעשה ענין של "ופרצת".

וזהו גם החידוש של משיח – שבהיותו אדם בעוה"ז (כמ"ש הרמב"ם<162>) יפעל בעולם את הסדרים של ימות המשיח באופן של פריצת גדרי העולם, ולכן נאמר עליו "עלה הפורץ לפניהם".

מג. והנה, תכלית השלימות של ימות המשיח "תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות"181. ומזה מובן, שבמשך זמן הגלות צריך להיות גם אופן העבודה של משיח, שנקודתו היא פריצת גדרי העולם.

וכיון ש"על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"182, הנה כדי לפעול ביאת משיח שיביא את העולם למעמד ומצב של ימות המשיח, צריכה להיות העבודה בג' העמודים תורה עבודה וגמ"ח באופן של "עלה הפורץ לפניהם", "ופרצת".

והענין בזה:


176) ב"ר ספפ"ה (ובפרש"י).

177) לח, כט.

178) מיכה ב, יג. וראה אגדת בראשית ספס"ג.

179) פסחים קי, א. וש"נ.

180) ראה גם יפה תואר לב"ר שם.

181) תניא רפל"ז.

182) אבות פ"א מ"ב.