286

עמידת העולם על ג' העמודים תורה עבודה וגמ"ח יכולה להיות באופן שגם אז הרי זה "עולם" מלשון העלם183 (והסתר).

וכמשנת"ל בהמאמר184, שישנה מציאות העולם כפי שהוא מצד בחי' ממלא כל עלמין בלבד, ואילו בחי' סובב כל עלמין היא בהעלם והסתר, ואז מציאות היש והנברא היא באופן שנראה למציאות בפני עצמו.

זאת ועוד: גם כאשר היש והנברא נראה למציאות בפני עצמו – הרי זה באופן ש"בדבר הוי' שמים נעשו"185, כמבואר בשער היחוד והאמונה186 ש"דבר הוי'" צריך להיות נצב תמיד בהנברא, להוותו ולהחיותו ולקיימו, ולולי זאת, יחזור הנברא להיות אין ואפס כמו שהי' מקודם; אבל יכול להיות שה"דבר הוי'" נמצא בהנברא באופן שהוא היפך רצונו של הקב"ה, ועד למעמד ומצב שהוא מנגד להקב"ה, רח"ל, "על ה' ועל משיחו"187.

והעצה לזה – לפעול שינוי ב"עמודים" שעליהם העולם עומד, ובדרך ממילא תשתנה גם מציאות העולם.

והיינו, שלא די בכך שישנה המציאות של שלשת העמודים סתם, שאז יכולה להיות עמידת העולם באופן שנשאר בגדר "עולם" מלשון העלם והסתר, אלא, צריכים לפעול פריצת גדרי העולם, עי"ז שהעבודה בשלשת העמודים היא באופן של פריצת גדר, כמודגש בלשון רז"ל "העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור".

מד. "העוסק בתורה":

לא מספיק ללמוד תורה סתם – בגלל שאין לו משהו אחר לעשות; בגלל שמשלמים לו בשביל לשבת וללמוד; בגלל שיש לו "געשמאַק" בהשכל שבתורה,

אלא הלימוד צריך להיות באופן של "העוסק בתורה" – כפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר188 ש"עוסק" הוא מלשון "עסק", ע"ד עסק של מסחר:

הסדר בעסק של מסחר אינו באופן שהסוחר יושב בהיכלו, מתוך שחצנות ("אָנגעבלאָזענערהייט"), וממתין שיבואו אליו, יחלקו לו כבוד,


183) לקו"ת שלח לז, ד. ובכ"מ.

184) פ"ב (לעיל ע' 239 ואילך).

185) תהלים לג, ו.

186) בתחלתו.

187) תהלים ב, ב.

188) ראה סה"מ קונטרסים ח"א רנח, א ואילך. תרפ"ח ע' קיב. ע' קכז.