289

עד שתכלה נשמתו של פלוני ("באַ יענעם גייט אויס די נשמה"), ואז יעשה טובה ויתן לו ח"י סענט, ואם הוא במצב רוח טוב ביותר ואוחז ב"ופרצת", אזי יתן לו ח"י פעמים ח"י סענט, כיון שרואה שנפשו יוצאת בפועל ממש; אלא אפילו כאשר נדמה לו שפלוני הוא עשיר, ויתכן שאכן עשיר הוא בפועל ממש – הנה עז"נ199 "אשרי משכיל אל דל", דכיון שעכשיו נמצא הוא בשעת דחקו, מאיזו סיבה שתהי', אם מצד קמצנות או מצד ענין אחר, צריך לגמול עמו חסד, גמילות חסדים גם לעשירים.

וענין זה הוא בבחינת פריצת גדרו של עולם – כי: כאשר פלוני הוא במצב שנפשו יוצאת – הרי גדרו של עולם הוא שנותנים לו פרוטה, אבל כאשר נותן לעשיר מצד רב טובו – הרי זו פריצת גדרו של עולם בעמוד של גמילות חסדים.

מו. "ומתפלל עם הציבור":

ע"פ דין יכול לצאת י"ח תפלה גם כאשר אינו מתפלל "בציבור" – כהפירוש הנ"ל (סכ"ח-ט) שאוסף ומלקט את כל הניצוצות ומתפלל עמהם, אלא תפלתו היא באופן ש"שואל צרכיו שהוא צריך להם" (כמ"ש הרמב"ם200), בידעו שאין לו ממי לבקש צרכיו מלבד הקב"ה; אלא מאי, יש לו "קופה של שרצים" שתלוי' (לא רק מאחוריו201, אלא) מלפניו – אין זה נוגע לקיום המצוה שצריך לבקש צרכיו מהקב"ה.

אמנם, קיום מצות תפלה באופן כזה היא מצד גדרו של עולם, ואילו פריצת גדרו של עולם היא – כאשר "מתפלל עם הציבור":

אע"פ שנמצא במצב של כליון הנשמה בגלל צרכיו: "אתה חונן לאדם דעת", "השיבנו . . והחזירנו בתשובה שלימה", ושאר בקשות צרכיו בי"ב ברכות אמצעיות – מתאפק וממתין עם צרכיו הפרטיים עד שימלא שליחותו בעולם לצבור ולקבץ את כל הניצוצות שבחלקו בעולם, ורק אז יעמוד להתפלל להקב"ה לבקש על מילוי צרכיו.

הנהגה כזו היא היפך ועד לפריצת גדרו של עולם – כי:

גדרו של עולם הוא באופן ש"חייך קודמין"202, וכיון שכן, מה נוגע לו מה נעשה עם ה"ניצוץ"; יש דברים שהוא צריך להם, ועליו תיכף לבקש אותם מהקב"ה.

ואעפ"כ פועל בעצמו לפרוץ גדרו של עולם – להיות "מתפלל


199) תהלים מא, ב.

200) הל' תפלה פ"א ה"ב.

201) לשון חז"ל – יומא כב, סע"ב.

202) ב"מ סב, א.