בס"ד. ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט

294

(הנחה בלתי מוגה)

להבין1 ההפרש בין נרות חנוכה לנרות שבת ונרות המקדש2, שנרות המקדש צריכים להדליקם מבעוד יום דוקא, מפלג המנחה, שהוא שעה ורביע קודם שקיעת החמה3 (שזהו גם קודם התחלת השקיעה), וגם נרות שבת צריכים להדליק מבעוד יום, וכדאיתא בגמרא4 דביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקת (נר של שבת סמוך לחשיכה), אמר לה רב יוסף תניא לא5 ימיש עמוד הענן יומם כו', מלמד שהי' עמוד הענן משלים לעמוד האש, ופירש רש"י שהי' עמוד הענן משלים אורו לעמוד אש, שהי' עמוד האש בא קודם שישקע עמוד הענן, אלמא אורח ארעא בהכי. והרי בודאי שדביתהו דרב יוסף לא הדליקה אחרי השקיעה, וגם לא בין השמשות, דהרי ספק חשיכה ספק אינו חשיכה אין מדליקין (שהרי זה ספק לילה)6, ועוד זאת, שבודאי הדליקה עכ"פ זמן מועט קודם לזה, שהרי תוספת שבת מדאורייתא7. ומ"מ אמר לה רב יוסף כנ"ל, לפי שצריך להדליק הרבה זמן קודם השקיעה דוקא, משא"כ בנרות חנוכה שנינו8 שמצותה משתשקע החמה דוקא, וסוף זמן השיעור דנרות חנוכה הוא עד דכליא רגלא דתרמודאי8. וצריך להבין הטעם שנשתנו נרות חנוכה מנרות שבת ונרות המקדש.

ב) והנה כללות ענין הנרות הוא בכדי להאיר את החושך, וענינו ברוחניות הוא להאיר את חשכת עוה"ז, שזהו תכלית כוונת כללות כל ההשתלשלות, שיאיר אור בעוה"ז דוקא, וכמ"ש רבינו9 שתכלית


1) בכל הבא לקמן – ראה ד"ה מצותה משתשקע החמה תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' קיב ואילך). וראה גם ד"ה הנ"ל דש"פ וישב, חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשי"ג (תו"מ כרך ו ע' 232 ואילך).

2) ראה ד"ה מצותה משתשקע החמה באוה"ת חנוכה כרך ה תתקמ, ב. ד"ה הנ"ל בסה"מ תר"ל (ס"ע מג ואילך). תרנ"ד (ע' צז). תשל"ח (תו"מ סה"מ כסלו ע' קסט ואילך). וש"נ.

3) ראה לחם משנה הל' תפלה פ"ג ה"ב. ד"ה תנו רבנן נ"ח תשל"ח (תו"מ שם ע' קסב) הערה 11.

4) שבת כג, ב (ובפרש"י).

5) בשלח יג, כב.

6) שבת לד, א במשנה.

7) שו"ע אדה"ז או"ח סרס"א ס"ד.

8) שבת כא, ב.

9) תניא פל"ו.