315

וא"כ מובן שהוא ית' למעלה מבחי' הסובב. וזהו גם מ"ש21 כי לא מחשבותי מחשבותיכם. דהנה ידוע בענין המחשבה ודיבור, שהנבראים דעלמא דאתכסיא נתהוו מבחי' המחשבה, ובשרשו הוא בחי' הסובב. ועז"נ כי לא מחשבותי מחשבותיכם, שהוא ית' למעלה גם מבחי' המחשבה, היינו למעלה מבחי' הסובב. ולכן לא מחשבותי מחשבותיכם, שמחשבת האדם היא באופן שהאדם נתפס במחשבתו, דבשעה שמחשב בשכלו בענין שנים אוחזין בטלית, אינו יכול לחשוב בענין המחליף פרה בחמור, אבל הוא ית' אינו נתפס בהמחשבה, והיינו לפי שהמחשבה אינה בערכו כלל, ולכן אינו נתפס בזה. והגם שמצד אחד הרי המחשבה שלמעלה יש לה קירוב ויחס להעצמות יותר מיחס מחשבת האדם להאדם, שזהו עוד פירוש במ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם, שמחשבת האדם לא תפעל מאומה, והיינו, שהאדם פועל רק ע"י דיבור ומעשה, ועם היות שגם הדיבור והמעשה אינם פועלים להוות יש מאין, הנה זהו לפי שיש מאין הוא רק בחיק הבורא, אבל ענין יש מיש נעשה ע"י דיבור ומעשה האדם, וכמו אמר מלכא עקר טורא22, בדבר מלך שלטון23. אך מחשבת האדם לא תפעול מאומה. משא"כ למעלה הרי המחשבה מהוה יש מאין, וכמארז"ל24 שבמחשבה אחת נבראו כל העולמות, והיינו, לפי שהמחשבה היא מיוחדת עמו, ולכן, כשם שהוא ית' מהוה יש מאין, כך גם מחשבתו מהוה יש מאין. ואע"פ שע"י מחשבתו ית' נעשה ענין ההתהוות, מ"מ, אינו נתפס כלל במחשבתו, והיא באין ערוך אליו כלל, וכנ"ל שגם בחי' הסובב אין ערוך אליו ית' כלל.

ד) והנה מאחר שבחי' ממלא וסובב הם באין ערוך כלל, הרי צריך להמשיכם, והמשכתם היא ע"י עבודת נש"י בקיום התומ"צ, וכמ"ש25 ועשיתם אותם, אתם כתיב, מעלה אני עליכם כאילו עשאוני, והיינו, שע"י עבודת נש"י בקיום התומ"צ, רמ"ח פקודין שהם כנגד רמ"ח אברין דמלכא26, נעשה בנין רמ"ח אברין דמלכא27, בחי' כמראה אדם. והטעם שענין זה נעשה ע"י עבודת ישראל דוקא, הרי זה לפי שישראל הם בחי' לי ראש28, ותחלת ההמשכה היא במוחין שבראש.


21) ישעי' נה, ח.

22) ב"ב ג, ב.

23) קהלת ח, ד.

24) ראה זח"ב כ, א. לקו"ת שה"ש ט, ב. ועוד.

25) בחוקותי כו, ג. זח"ג קיג, א. ויק"ר פל"ה, ז.

26) תניא רפכ"ג בשם התיקונים. ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א).

27) ראה תניא שם.

28) זהר הובא בסהמ"צ להצ"צ טו, ב. פע"ח שער הלולב פ"א. ועוד.