בס"ד. ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט

18

עצמית דבנ"י עם העצמות באופן שנעשים לדבר אחד11, וכמו בכר"ב בגשמיות בין ב' אנשים, שכורתים דבר אחד לחצאין ושניהם עוברים בתוכו, להורות שכל אחד מהם אינו דבר לעצמו כלל, אלא הם כגוף אחד, וכמו"כ הוא בענין הכר"ב דנש"י והקב"ה, שאין זה חיבור שני דברים נבדלים, אלא הם דבר אחד ממש. וענין זה הוא הבחי' היותר עליונה שבתשובה, כי, בכל בחינות התשובה שלמטה מזה, הנה עם היות שהוא שב להקב"ה, מ"מ, הרי הם ב' דברים נבדלים, ואמיתית ענין תשו"ע (הוקם על) היא באופן שנעשה דבר אחד ממש עם העצמות. וענין זה שייך בכאו"א מישראל, גם בחוטב עציך ושואב מימיך, והיינו, מצד הכר"ב שבין בנ"י והקב"ה באופן שכולם הם דבר אחד ממש עם העצמות, שזהו שבנ"י נקראים תמתי12, תאומתי כביכול לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני13 (שגם ענין זה צריך לשלול), והיינו שהם דבר אחד ממש, ע"ד כתר אחד לשניהם14.

ג) והנה ע"פ הידוע שכל הענינים שבעבודת האדם למטה הם משתלשלים מהענינים דלמעלה, הרי מובן שכן הוא בענין הכר"ב וההתקשרות דבנ"י והקב"ה, שישנו גם למעלה בכל המדריגות, מלמעלה מעלה עד למטה מטה. והענין בזה, דשורש התאחדות זו הו"ע ב' הבחי' שבכתר, עתיק ואריך, שהם בחי' התחתונה שבמאציל ובחי' שרש ומקור הנאצלים15, וב' בחי' אלו הם בפרצוף אחד, פרצוף הכתר, שהוא הממוצע בין המאציל לנאצלים. אמנם, ענין הכתר אינו הממוצע האמיתי עדיין, לפי שב' הבחי' שבכתר הם בב' פרצופים מיוחדים כידוע, דהיינו פרצוף עתיק ופרצוף אריך. ואמיתית ענין הממוצע הוא באופן שבחי' העליון והתחתון (מאציל ונאצל) מתייחדים בדבר אחד ממש, כמבואר בדרושי אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בארוכה16. וכמו"כ ישנו ענין ההתאחדות למטה יותר, בבחי' חכמה ובינה, שנקראים תרין רעין17. ויובן זה כמו שהוא בענין התורה, דתושב"כ היא בחי' חכמה, ותושבע"פ היא בחי' בינה18, והרי תושב"כ ותושבע"פ מיוחדים זה עם זה ומשלימים זה את זה, כי, כל ענין בתושבע"פ שרשו בתושב"כ דוקא, כמארז"ל19 מי איכא מידי דלא


11) לקו"ת ר"פ נצבים.

12) שה"ש ה, ב.

13) שהש"ר עה"פ.

14) ראה לקו"ת שה"ש מח, ב. ובכ"מ.

15) ראה גם סידור (עם דא"ח) שער האלול רלב, ד.

16) ד"ה שיר המעלות דיום ב' דר"ה עדר"ת (המשך תער"ב ח"א ע' שצח).

17) ראה זהר ח"ב נו, ב. ח"ג ד, א.

18) ראה לקו"ת שמע"צ פה, ב.

19) ראה זח"ג רכא, א. וראה תענית ט, א ובפרש"י שם. תוס' ישנים יומא לח, ב.