49

זה – התאחדותה בפנימיות הכתר – הוא עיקר ענינה, ונקרא בשם "תפארת שבתפארת".

וזהו גם הביאור בהסיפור25, שהצמח-צדק הלך לבחון את ילדיו, וכשבחן את כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע – התפעל מאד המלמד (שהי' נוכח בשעת מעשה), כיון שידיעותיו היו בהפלגה שלא לפי ערך שנותיו, ואמר הצ"צ: לגבי תפארת שבתפארת – אין זו הפלאה כלל26.

והיינו, שלגבי תפארת שבתפארת, שהו"ע ספירת התפארת כפי שמתאחדת בעתיק (כנ"ל) – הרי גם ענין היותר נפלא אינו הפלאה כלל.

וזהו ג"כ הטעם לכך שהנהגת אדמו"ר מהר"ש היתה בהרחבה27, כיון שענינו הי' ספירת התפארת, ובתפארת גופא – תפארת שבתפארת, שענינה שהיא כוללת את כל ההפכים, ובעומק יותר – שהיא מתאחדת בעתיק.

*

ח. עפ"ז יש לבאר גם החילוק בין ענין "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"28 לענין "נחלה בלי מצרים"29:

ובהקדמה – ששאלו על האמור כמ"פ30 שיקויים הענין ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", ולאח"ז הענין ד"נחלה בלי מצרים" – מדוע אומרים שהם ב' ענינים, דלכאורה הרי זה היפך דברי הגמרא29 "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר31 אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך . . כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", דמשמע שהם ענין אחד?

והביאור בזה:

מדברי הגמרא גופא מוכח שהם שני ענינים, דלכאורה, לשם מה נאמר בגמרא "נותנין לו נחלה בלי מצרים", ולמה לא נאמר "נותנין לו נחלת יעקב"? – ומזה מוכח שכוונת הגמרא להוסיף עוד ענין בעומק יותר.

ואף שהענין ד"נחלה בלי מצרים" נלמד מהפסוק "ופרצת גו'" –


25) "רשימות" חוברת קמ ע' 9 (נעתק ב"היום יום" ב אייר). ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש ע' 7.

26) כ"ה בספר התולדות שם. וב"רשימות" ו"היום יום" – בשינוי לשון.

27) סה"ש תרפ"ט ע' 38 הערה 13. וש"נ. וראה גם תו"מ חכ"ב ע' 224. וש"נ.

28) ויצא כח, יד.

29) שבת קיח, סע"א.

30) תו"מ חכ"ב ע' 242. ע' 276.

31) ישעי' נח, יד.