בס"ד. יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט

54

שבמחשבה (עלו במחשבה), במחשבה הקדומה דא"ק, ולמעלה יותר עד בחי' כח המחשבה. ומ"מ, ע"י ירידת הנשמה למטה היא מתעלה למדריגה עליונה יותר, והו"ע לאשתאבא בגופא דמלכא11, דקאי על עצמותו ומהותו ית', שזהו אמיתית ענין התשובה. ולכן תשובה זו היא בשמחה גדולה, דמאחר שמגיע בהעצמות שהוא בלי הגבלות כלל, לכן גם השמחה היא שמחה גדולה בלי גבול. וע"פ משנת"ל12 שכל הענינים הם בדרך כלל ופרט, הנה בדרך פרט הרי תשובה זו היא בחודש תשרי, ובפרטיות יותר בר"ה עשי"ת ויוהכ"פ, אלא שאז הרי זה בכסה13, וההתגלות היא ליום חגינו13. ובדרך כלל הנה גם בכל יום מימי השנה ישנו מעין העבודה דיום הכיפורים.

ב) ויובן14 בהקדם מ"ש15 שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה, ואיתא במדרש16 שחורה אני בחורב שנאמר17 יעשו עגל בחורב, ונאוה אני בחורב שנאמר18 כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. שחורה אני במרגלים כו' ונאוה אני ביהושע וכלב כו'. שחורה אני כל ימות השנה ונאוה אני ביוהכ"פ. ומסיים בכתוב, כיריעות שלמה, ומפרש כ"ק אדמו"ר מהר"ש19 שיריעה שהוא בחי' מקיף קאי על המקיף דסוכה, והו"ע ופרוש עלינו סוכת שלומך20. והנה, במ"ש שחורה אני ונאוה בנות ירושלים, צריך להבין מי הם בנות ירושלים שאליהם אומרים שחורה אני ונאוה, ומי היא האומרת על עצמה (לבנות ירושלים) שחורה אני ונאוה.

ג) אך הענין הוא, דהנה אנו אומרים21 נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי, אתה בראתה קאי על הנשמה כמו שהיא בבחי' בריאה, התחלת המציאות, וטהורה היא קאי על הנשמה כמו שהיא למעלה מבחי' בראתה, היינו שאינה בבחי' מציאות עדיין, וזהו"ע הטהרה, שלא זו בלבד שאין בה לכלוך, אלא שאינה שייכת ללכלוך כלל. וכמו שמצינו גבי סכך, שלא


11) זח"א ריז, ב.

12) ד"ה כנשר הנ"ל פ"ב (לעיל ע' 37).

13) תהלים פא, ד. ר"ה ח, סע"א ואילך. לקו"ת ר"ה נד, ריש ע"ד. סידור עם דא"ח רלה, ב. ועוד.

14) בהבא לקמן – ראה ד"ה העושה סוכתו תרל"ה (סה"מ תרל"ד ע' שמ ואילך). וראה אוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשי ואילך.

15) שה"ש א, ה.

16) שהש"ר עה"פ.

17) תהלים קו, יט.

18) משפטים כד, ז.

19) סה"מ תרל"ד ע' שמג.

20) סוף ברכת ק"ש בתפלת ערבית.

21) נוסח "אלקי נשמה" בברכת השחר (ברכות ס, ב).