70

שכל ענינים אלו משתקפים בבית המקדש שבו, שזהו לב ישראל, עליו נאמר15 "לבי ער" אפילו כאשר "אני ישנה", "בגלותא".

ובנוגע לשמחת בית השואבה – ההשתקפות היא באופן שפועלת על כל הסביבה, כמו בזמן הבית ש"לא הי' חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה"16, ועד ש"אשה היתה בוררת חטים לאור של בית השואבה"17, וענינו בעבודה18 – שתכלית הכוונה היא שהפעולה שע"י העבודה עם עצמו צריכה להגיע בכל העיר ובכל הסביבה, עד שגם הזולת יוכל לברר בעצמו בין הפסולת להחלק הראוי למאכל אדם.

ובאופן כזה היא השמחה האמיתית שעלי' אמרו "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", שמזה מובן, שמי שרואה שמחת בית השואבה, זוכה לראות שמחות במשך ימי חייו19, שתהי' שמחה בעניניו הרוחניים, ובמילא תהי' שמחה בעניניו הגשמיים, וענין זה נמשך מ"זמן שמחתנו" על כל השנה כולה, שתהי' שנה שמחה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

***

ה. דובר אתמול20 אודות מאמר הזהר בפ' אמור21 אודות הפסוקים שאומרים האושפיזין – אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף ודוד – בברכתם לאיש ישראל בכניסתו אל הסוכה, וז"ל:

"אברהם קרי עלי' אז22 תתענג על ה', ויצחק קארי עלי' . . גבור23 בארץ יהי' זרעו וגו' . . יעקב אמר אז24 יבקע כשחר אורך וגו', שאר צדיקייא אמרי ונחך25 ה' תמיד והשביע וגו'".

ולכאורה אינו מובן – דממה-נפשך:

אם כל אחד מהאושפיזין אומר ברכה בפני עצמה – היו יכולים למצוא בתנ"ך שבעה פסוקי ברכות עבור כל אחד משבעת האושפיזין;

ומהו הטעם שבנוגע לאברהם יצחק ויעקב איתא בזהר שכל אחד


15) שה"ש ה, ב. וראה זח"ג צה, א. שהש"ר עה"פ.

16) סוכה נא, סע"א.

17) שם נג, א.

18) ראה שיחת שמחת ביה"ש דאשתקד ס"ט ואילך (תו"מ חכ"א ס"ע 49 ואילך).

19) ראה שיחת שמחת ביה"ש תשט"ז בתחלתה (תו"מ חט"ו ע' 54 ואילך).

20) שיחת יום ב' דחג הסוכות ס"ג (לעיל ע' 62).

21) ח"ג קד, א.

22) ישעי' נח, יד.

23) תהלים קיב, ב.

24) ישעי' שם, ח.

25) שם, יא.