126

סיום השיחה:

ויש להוסיף בזה:

מובן וגם פשוט שנפילת הפור בחודש אדר צריכה להיות נוגעת לא רק למחשבתו של המן, אלא גם לאמיתת הענין כפי שנסתיים בפועל – "ונהפוך הוא", "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".

וההסברה בזה – שלידת משה בשבעה באדר, שאז "נתמלא כל הבית אורה"160, שהו"ע התורה, פעלה שבימי הפורים יהי' גמר וחותם קבלת התורה, כדאיתא בגמרא161 שבשעת מ"ת "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית . . מכאן מודעה רבה לאורייתא (שקבלוה באונס) . . הדור קבלוה (מרצונם הטוב) בימי אחשורוש, דכתיב162 קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקבלו כבר",

ועי"ז – "ליהודים היתה אורה", "אורה זו תורה", עד "ויקר אלו תפילין", שעז"נ<11> "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", "אלו תפילין שבראש"<10>, כפי שהי' בימי הפורים ש"נפל פחד היהודים עליהם"<56>.

ועד שזוכים לביטול כללות הענין דיום המיתה – חירות ממלאך המות, נוסף על החירות משעבוד גלויות, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

***

כז. בהתוועדות הנ"ל163 אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר:

מצינו במגילה התבטאות שוה אצל מרדכי ואצל המן: כאשר מרדכי שלח להודיע לאסתר ע"ד הגזירה – נאמר164 "ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו", וכאשר המן הודיע אודות התחלת מפלתו – נאמר165 "ויספר המן . . את כל אשר קרהו".

מרדכי הצדיק – גדלה מעלתו הן ברוחניות והן בגשמיות: ברוחניות – להיותו "ראש הסנהדרין"166, ובגשמיות – להיותו "יושב בשער המלך"167.


160) סוטה יב, א. יג, רע"א. שמו"ר פ"א, כ. פרש"י שמות ב, ב.

161) שבת פח, א.

162) אסתר ט, כז.

163) שיחת פורים תש"ה ס"ו (סה"ש תש"ה ע' 73). וראה גם שיחת פורים תש"ג ס"ד (סה"ש תש"ג ע' 44).

164) אסתר ד, ז.

165) שם ו, יג.

166) כ"ה בסה"ש תש"ה שם, ותש"ג ע' 48. וראה מגילה טז, ב. וראה גם שיחת פורים תשט"ז סי"ט (תו"מ חט"ז ע' 141) ובהערה 70 שם.

167) אסתר ה, יג.