29

זורחת, יכריזו ויודיעו שהקב"ה הוא "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום (שלום בין שני הפכים) ובורא את הכל", הן את הטוב והן את הרע.

והכוונה בזה היא – כמ"ש<29> "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב", וגם את ההיפך, "את המות ואת הרע", כדי שיהי' "ובחרת בחיים"81, והיינו, שהכוונה בבריאת ענינים בלתי-טובים, "בורא רע", היא – כדי שיהי' "עושה שלום", שהו"ע הפיכת הרע לטוב, ובלשון הזהר82: "אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקו".

יז. ועפ"ז מובן גם הטעם שהתורה ניתנה בעוה"ז הגשמי דוקא:

איתא בגמרא83 שהמלאכים טענו "תנה הודך על השמים"84, דכיון שהתורה היא "חמודה גנוזה", יש לתת אותה למלאכים כמו שהם בשמים. ועל זה הי' המענה "למצרים ירדתם . . אב ואם יש לכם . . יצר הרע יש ביניכם".

ולכאורה: הרי רצונם של המלאכים בתורה הי' (לא כפי שהיא בגשמיות הענינים, אלא) כפי שהיא ברוחניות הענינים. וא"כ, שייך גם אצל המלאכים הענין ד"אב ואם" ברוחניות – ע"ד "ושננתם לבניך אלו התלמידים", והיינו, שכאשר המלאך מקבל פקודה או השפעה ממלאך שלמעלה הימנו, הרי זה בדוגמת הענין ד"אב ואם". ועד"ז בנוגע לשאר עניני התורה.

ואעפ"כ, משמעות המענה למלאכים "אב ואם יש לכם כו'" הוא – שצריך להיות אב ואם בגשמיות דוקא.

וההסברה בזה (ע"ד המדובר לעיל בהמאמר85, וכן הוא גם באותיות פשוטות):

היכן בא לידי ביטוי קיום רצונו של הקב"ה מבלי הבט על הקשיים והנסיונות הכרוכים בדבר – אין זה בעולמות העליונים, בעולם המלאכים, כי, המלאך אינו צריך להלחם עם מישהו בכדי לקיים שליחותו של הקב"ה, ובמילא, אין זה "קונץ" – ואין זו ראי' – שמציית להקב"ה בכל עצמותו ומהותו;

ענין זה מתבטא דוקא כאשר באים לעוה"ז, במעמד ומצב


התפלות" בברכת "יוצר אור". "אוצר ישראל" (אייזענשטיין) ערך "אחדות השם" (שתי רשויות), וערך "טובה".

81) נצבים ל, יט.

82) ח"א ד, א.

83) שבת פח, סע"ב ואילך.

84) תהלים ח, ב.

85) פ"ד ואילך (לעיל ע' 6 ואילך).