ספריית חב"ד ליובאוויטש
בזמן הבית, כאשר "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש"101, וכל אחד מישראל הי' יכול לראות הנסים בעיני בשר – לא יפלא שבבואו מביהמ"ק עבד את הקב"ה וקיים רצונו כדבעי;
החידוש הוא – כאשר "גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו"102, ושם ממלא יהודי את רצונו של הקב"ה, ואינו מתפעל מכך שהגוי מתנהג באופן אחר,
וכאשר היצה"ר אומר לו שאם לא יערוך "התחרות" ("קאָמפּעטישן") עם הגוי, אזי לא יוכל להשיג פרנסתו, ובמילא, לא יוכל ליתן צדקה, ולא יוכל להחזיק ישיבות ובתי-כנסיות, ואז תחרב היהדות כולה... – יודע הוא שטענה זו היא בבחינת "הבה נתחכמה לו"103 של פרעה מלך מצרים, וכדאיתא במדחז"ל104 "נתחכם לאלקיהם של ישראל", והיינו, שפרעה רצה להוציא מבנ"י את ענין ה"אלקות" שאליו הם קשורים,
ועד"ז בנוגע לכל הטענות של היצה"ר, אפילו כאשר מתלבש בלבוש ארוך של משי ("אַ לאַנגע זשופּיצע")105, באמרו, שכוונתו בהטענה שצריך לוותר על רצונו של הקב"ה אינה אלא כדי שלאחרי כן יוכלו לקיים את רצונו של הקב"ה בתוקף יותר – הנה על זה אומרים לו ש"מצוה הבאה בעבירה"106 היא היפך דרכו של הקב"ה, ו"האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה"<93>, היינו, שכאשר שומע לפיתויי היצר ועובר עבירה, אזי "אין מספיקין בידו" (אין מניחים אותו, עי"ז שמזמינים לו מניעות והסתרים שלא יוכל) למלא אח"כ מה שהבטיח לו היצה"ר בתחילת הפיתוי.
כא. וזהו גם מש"נ107 "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם ה' לא יבנה עיר שוא שקד שומר":
כאשר רוצים לבנות "בית חומה גדול", בתי-כנסיות ובתי-מדרשות וישיבות – אין בכך "תירוץ" שבגלל זה יכולים לוותר על גניבה וגזילה וכיו"ב, בגלל שאח"כ יתן צדקה, מעשר או חומש או אפילו יותר, עבור ענינים טובים, שכן, "אם ה' לא יבנה בית", לא יועיל בנין הלבנים!...
הבנין צריך להיות בנוי על יסודי התורה והמצוה, "והוכן בחסד