35

אבל כאשר מניחים את הדגש בחינוך הבנים והבנות על השאיפה להרויח יותר כסף, ובמילא יש צורך במקצוע טוב, ונימוסים טובים, ולכן, כבר מקטנותו צריך לידע שהעניבה115 והגרביים צריכים להיות באותו צבע... – הרי זו הוכחה שההורים אינם מרגישים מה שחסר להם ברוחניות; איכפת ולוחץ להם ("זיי קוועטשט") שבחשבונם בבנק אין מספיק אפסים למספר הדולרים כפי שהיו רוצים!...

וזהו הטעם שע"פ תורה מדגישים את גודל החשיבות וההכרח דחינוך הבנים והבנות, ועד כדי כך, שאע"פ שהקטן מצד עצמו אינו מחוייב במצוות, ואפילו החיוב שמצד חינוך מוטל על האב ולא על הקטן116, מ"מ, ישנו ענין היוצא מן הכלל – החיוב ד"ושננתם לבניך", תלמוד תורה, כמ"ש הצמח צדק117 (על יסוד דברי הרמב"ם118 "מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו כשיכיר") דכיון ש"בת"ת מחוייב האב מדאורייתא ללמוד את בנו . . שמא גם על הקטן יש חיוב מדאורייתא".

וענין זה מודגש החל מלפני אלפי שנים, במתן-תורה, שאז אמרו בנ"י "בנינו ערבים בעדנו"119, ועוד לפנ"ז, קודם הירידה למצרים (התחלת הגלות הראשון), נאמר120 "ואת יהודה שלח לפניו גו' להורות", "לתקן לו בית תלמוד" (כפי שמביא רש"י ממדרש121), ואז יכול לילך לגלות, ולולי זאת, אינו יכול לזוז מארץ ישראל, ו"מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם"122.

וזוהי ההוראה של כל גדולי ישראל, וביחוד נשיאי חב"ד, שבכל מקום אליו באים בנ"י, הן מתוך הרחבה והן מתוך מצור ומצוק, צריכים להתחיל לכל לראש בחינוך הבנים והבנות, כיון שזהו היסוד שעליהם נשען בית ישראל.

כג. (וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:)

כיון שנמצאים כאן בלי-עין-הרע ריבוי תלמידים קטנים ותלמידים גדולים,

– שהם ה"עמודים" שבזכותם ניתנה התורה לכל בנ"י, וצריכים


115) ראה גם תו"מ חכ"ב ע' 163. וש"נ.

116) ראה תו"מ חכ"ג ע' 41.וש"נ.

117) פס"ד – חידושים על הרמב"ם בתחלתו (שלט, א).

118) הל' ת"ת פ"א ה"ג.

119) שהש"ר פ"א, ד (א). תנחומא ויגש ב.

120) ויגש מו, כח.

121) תנחומא באבער, יל"ש עה"פ.

122) יומא כח, ב.