36

להשתדל שמ"גדיים" אלו יהיו "תיישים"123, מנהיגי ישראל וגדולי ישראל בהימים הבאים לקראתנו לשלום –

יאמרו כולם יחדיו "לחיים",

וכפי שהרבי בעל ההילולא הי' אומר124, שמתוך שמחה, נעשית העבודה ביתר הצלחה וביתר מהירות, ובהרחבה והגדלה יתירה,

ותהי' זו התחלה טובה, שמכאן ולהבא יוסיפו התמדה ושקידה בלימוד התורה ובהידור בקיום מצוותי'.

***

כד. ישנה125 רשימה126 מכ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל ההילולא, שבה צויינו זכרונות מזקנו, אדמו"ר מהר"ש, וגם מזקנתו, הרבנית הצדקנית רבקה (זוגתו של אדמו"ר מהר"ש), שהיאָרצייט שלה הוא גם יו"ד שבט.

בין הזכרונות נרשם סיפור, שכבר נדפס127:

בהיותה בת שמונה עשרה, חלתה ביותר, וצוה הרופא שתאכל מיד בקומה משנתה. וכיון שלא רצתה לאכול קודם התפלה, היתה משכימה לקום, מתפללת ואח"כ אוכלת, כך, שלא אכלה קודם התפלה, וגם אכלה מוקדם בבוקר.

אבל כמובן שלא זו בלבד שלא הועיל הדבר לבריאותה, אלא בגלל זה עוד נחסר בשינתה.

ואמר לה הצמח-צדק: יהודי צריך להיות בריא ובעל כח. בנוגע למצוות נאמר128 "וחי בהם", והפירוש בזה, שצריכים להחדיר חיות בהמצוות (כפירוש המגיד129 שנזכר בהמאמר130). ובכדי להמשיך חיות בהמצוות, מוכרחים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים הצ"צ: אל לך להיות מורעבת ("אַ ניכטערע"). מוטב לאכול בשביל להתפלל מאשר להתפלל בשביל לאכול.


123) ראה ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב. ועוד.

124) ראה סה"ש תש"ז ע' 122. וש"נ.

125) שיחה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונשלחה לכו"כ*, ונדפסה אח"כ בלקו"ש ח"א ע' 152 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.

126) נדפסה ב"דברי ימי הרבנית רבקה" (נמצא בדפוס).

127) "היום יום" י שבט (מאג"ק שלו ח"ד ע' שח).

128) אחרי יח, ה.

129) או"ת פ' אחרי.

130) פ"ה (לעיל ע' 10).

*) ראה מכתב ח"י שבט שנה זו (אג"ק חי"ח ע' קפח).