121

עליית יום זה לחבירו, וא"כ, הרי זו הוכחה גמורה שישנו ענין של הוספה בזמן אצל הנשמה אפילו לאחרי שעלתה מן הגוף.

ואין זה בסתירה לאיבעיא בגמרא בענין "בגר בקבר" – כי147:

השינוי מנערות לבגרות אינו ענין השייך לנשמה, אלא ענין השייך לגוף, וכיון שהגוף מונח בקבר, לכן יש מקום לאיבעיא בנוגע להגוף, אם נעשה השינוי מנערות לבגרות בגלל שעבר זמן של ששה חדשים, אע"פ שכבר נפסק גידול הגוף.

אבל בנוגע לנשמה – הרי לכו"ע ישנו הפס"ד ש"תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר148 ילכו מחיל אל חיל"149, וכמבואר בארוכה בזהר150 (ומרומז בכ"מ בנגלה דתורה) שבכל יום עולים הם ממתיבתא למתיבתא כו'.

וכידוע גם הסיפור שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר151, שכמה שנים לאחרי הסתלקות אביו, בכ"ף חשון, יום הולדתו של אביו, התאספו בהיכלו של אביו, ואביו אמר תורה על הקאַפּיטל תהלים שהתחיל לומר אז.

כלומר: אין כל ספק בכך שבנוגע לחיי הנשמה של כל בנ"י אין שליטה לסטרא דלעו"ז כלל, ועאכו"כ בנוגע לצדיקים, ועאכו"כ בנוגע לנשיאי ישראל, עליהם אמרו152 "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", וביחוד כאשר אומרים דבר שמועה מפיו, שאז נעשה "אגורה באהלך עולמים"153, בישיבה של מעלה וגם בישיבה של מטה, למטה מעשרה טפחים.

***

לב. ישנו המנהג154 בחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז לערוך מגבית עבור בתי-ספר ובתי-חינוך שנקראים על שם בעל השמחה ובעל הגאולה: "אהלי יוסף יצחק".

וכנהוג בענינים אלו – לא יכריזו שמות, וכל אחד יתן כפי נדבת לבו וכפי נדבת ידו (באיזה אופן שתהי' הנתינה גדולה יותר).

ואלו הרוצים שיזכירו אותם על הציון של בעל השמחה ובעל


147) ראה גם לקו"ש ח"ה ע' 103 הערה 45.

148) תהלים פד, ח.

149) ברכות ומו"ק בסופן.

150) ראה זח"ב רעד, סע"א ואילך.

151) ראה תו"מ ח"ב ע' 207. וש"נ.

152) תענית ה, ב.

153) תהלים סא, ה. וראה יבמות צו, סע"ב ואילך.

154) ראה גם שיחת י"ב תמוז דאשתקד סכ"א (תו"מ חכ"ג ס"ע 149 ואילך). וש"נ.