122

הגאולה – יכולים לרשום שמם בצירוף שם האם, וכן השמות של בני הבית, על מנת להזכירם על הציון של בעל השמחה, לכל המצטרך להם, מנפש ועד בשר.

ובאופן שיהי' "נוהג כצאן יוסף"155, ש"כנס משנות השובע . . כלכל את אחיו לפי מעשיהם, שנאמר156 לחם לפי הטף . . גמלם טובה"157, כי, "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל"158, והיינו, שנתן מהלחם שהי' יכול להשתמש בו לעצמו, שלכן נקרא "לחמו", וכנ"ל (סי"ח) אודות המס"נ של רבינו הזקן, שניתק את עצמו מהדביקות ד"מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ", כדי לעשות טובה ליהודי, ו"נתן מלחמו לדל" – לכל הדורות שלאח"ז, עד ביאת משיח צדקנו, בעגלא דידן.

ואז יתגלה המטמון שהטמין יוסף – כדאיתא בגמרא159 "שלש מטמוניות הטמין יוסף במצרים (לאחרי ש"כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים שנאמר160 וילקט יוסף את כל הכסף גו'"), אחת נתגלה כו' ואחת נתגלה כו' ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא", ונוסף על הביאור בזה בתורת החסידות, בתורה אור161 ובהדרושים שלאח"ז162, הרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו"<8>, שתהי' עשירות מופלגה כפשוטו ממש (לא רק "מדרש נאה", כלשון רש"י163), שתתגלה לימות המשיח למטה מעשרה טפחים.

וההכנה לזה – כאשר "ושמרו דרך הוי'"<59>, בדרך שסלל לנו ע"י המס"נ בענין החינוך על טהרת הקודש, ובאופן שהחדיר זאת בכל קצוי תבל, שגם שם תומשך ההשפעה מ"יוסף" ש"הוא המשביר לכל עם הארץ"164, בכל מקום שהם.

ועי"ז זוכים לגאולה האמיתית והשלימה – ע"י משיח בן יוסף ומשיח בן דוד,

– כדאיתא בספרים165 שלאחרי היסורים שכבר עברו, אזי נעשה הענין ד"חיים שאל ממך נתתה לו"166 גם אצל משיח בן יוסף –


155) תהלים פ, ב.

156) ויגש מז, יב.

157) יל"ש  עה"פ (תהלים רמז תתכז) – נתבאר בהמאמר פ"ד (לעיל ע' 83 ואילך).

158) משלי כב, ט. וראה זח"ג קל, א.

159) פסחים קיט, א. וש"נ.

160) ויגש שם, יד.

161) ויגש מד, ב ואילך.

162) תו"ח ויחי קו [רמז], ג ואילך.

163) בלק כג, כא.

164) מקץ מב, ו.

165) ראה שם משמואל עה"ת פ' ויגש (תרע"ז) עה"פ ולא יכול יוסף.

166) תהלים כא, ה.