123

והיינו, שתמורת "פרצת גדרי' וארוה כל עוברי דרך"167 – "עלה הפורץ לפניהם"168, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, ואז יקויים "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"169 בגלוי, למטה מעשרה טפחים, לעיני כל בשר.

(ואח"כ אמר:)

מסתמא יחלקו את הפתקאות, וינגנו "והריקותי לכם ברכה", ואכן יתנו "עד בלי די"170.

ובודאי יקיים הקב"ה הבטחתו – שהרי רצונו שיעמידוהו בנסיון, באמרו "ובחנוני נא בזאת . . אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די"170 – לשדד את עניני הטבע, ולהמשיך "אמת הוי' – לעולם"171, עד לבני חיי ומזונא רויחא.

***

לג. אודות ארץ ישראל שנקראת "ארץ הצבי"172, אמרו חז"ל173 "מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו, אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עלי' רווחא כו'", וכדאיתא במפרשים, שכאשר מתרבים היושבים, אזי גדל שטח המקום174.

והנה, ענין "ארץ ישראל" שבכל הארצות קאי על בתי-כנסיות ובתי-מדרשות, שהם מקומות התפלה ומקומות לימוד התורה.

ובפרטיות יותר יש חילוק ביניהם:

תפלה – היא עמל האדם, ואילו התורה – ניתנת מלמעלה, ופעולת האדם אינה אלא באופן ד"תען לשוני אמרתך"175, כעונה אחר האומר176.

ומזה מובן גם בנוגע לבתי-כנסיות (תפלה) ובתי-מדרשות (תורה): בנוגע לבתי-כנסיות – יש צורך בהשתדלות האדם מתחילה ועד סוף אפילו בנוגע לגשמיות; אבל בנוגע לבתי-מדרשות – כיון ש"משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה"177, הנה מצד הקב"ה הרי זה באופן ש"אין עורו מחזיק את בשרו . . רווחא", וכהמשל ממראות


167) שם פ, יג.

168) מיכה ב, יג.

169) ויצא כח, יד.

170) מלאכי ג, יו"ד.

171) תהלים קיז, ב.

172) דניאל יא, טז-מא.

173) גיטין נז, א.

174) ראה גם תו"ח וארא קא, סע"ב ואילך (בהוצאה החדשה – ח"א ע, א). מאמרי אדמו"ר האמצעי וארא ס"ע סו ואילך.

175) תהלים קיט, קעב.

176) ראה סוכה לח, ב. תו"א יתרו סז, ב. קט, א. לקו"ת שה"ש מד, ב. ובכ"מ.

177) ברכות ח, א.