148

התחיל משלש הערים שבעבר הירדן8, ועל ידם נפעל שגם שלש הערים שבארץ ישראל יהיו קולטות9.

אבל אעפ"כ, כללות הענין דעבר הירדן הוא רק הכנה בלבד (שכדי שיהי' ענין המקלט בארץ ישראל, צריך להיות תחילה ענין המקלט בעבר הירדן), ואילו תכלית המכוון הוא בארץ ישראל.

והענין בזה בעבודה הרוחנית:

ענינם של ערי מקלט הוא – הקליטה מ"גואל הדם", שהוא היצה"ר, ש"יורד ומסית עולה ומשטין"10, וקליטה זו נעשית ע"י התורה, כמארז"ל11 "דברי תורה קולטין".

ומובן, שכדי שתהי' הקליטה מהיצה"ר כאשר נמצאים במעמד ומצב של התעסקות בעניני העולם (ארץ ישראל) – צריכה להיות ההתחלה וההכנה לזה בזמן שעדיין מופשטים מהעולם ועוסקים רק בתורה (עבר הירדן).

וכן הוא הסדר בשנות חיי האדם – שבתחילת העבודה ישנו משך זמן שהאדם צריך להיות מופשט מעניני העולם ולעסוק רק בתורה, ומשך זמן זה (עם היותו זמן מועט) פועל גם על כל השנים שלאח"ז, כאשר מתעסק בעניני העולם, שיוכל להתמודד ולהלחם עם הלעו"ז, ולעשות מהעולם – "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה"12.

ג. וזוהי כללות ההוראה מסיפור בני גד ובני ראובן:

א) היסוד לכל עניני העבודה – הן העבודה בארץ ישראל והן העבודה בעבר הירדן – הוא ענין המלחמה מתוך מס"נ. ע"י מנוחה ושינה – לא פועלים מאומה; מוכרחים להתייגע מתוך מס"נ.

ב) תכלית המכוון הוא – להתעסק עם העולם ולעשות ממנו דירה לו ית'. ורק אצל מיעוט מבנ"י – לאחרי שיש אצלם ענין המס"נ – יכול להיות סדר העבודה של התבודדות קצת מעניני העולם, אם באופן ש"תורתן קבע ומלאכתן עראי"13, או אפילו באופן ש"מלאכתן נעשית ע"י אחרים"13 (וגם אז נקראת "מלאכתן", שנקראת על שמם), אבל, סדר זה הוא רק אצל מיעוט מבנ"י, כמו שבט ישכר ויהודה שענינם הוא להורות


8) ראה גם פרש"י פרשתנו (מסעי) לה, יג.

9) ראה מכות ט, ב. רמב"ם שם פ"ח ה"ג.

10) ב"ב טז, א (ובע"י שם). וראה סה"מ ה'ש"ת ע' 159.

11) מכות יו"ד, א.

12) עקב יא, יב.

13) ברכות לה, ב.