188

[ודוגמתו בזמני השנה הוא בשמיני-עצרת222 – לאחרי המחילה סליחה וכפרה על כל עוונותיהם של ישראל, שמזה נעשה אח"כ "זמן שמחתנו" – שאז השמחה היא גדולה ביותר שאין למעלה הימנה, כמו בן מלך שחוזר מהשבי', וכמו אשה שמחזירה בעלה בחביבות גדולה יותר מן הקודמת].

ונקודת הענין – שע"י המעמד ומצב ד"בין המצרים", שאז העבודה היא באופן ד"מן המיצר קראתי י-ה", נעשה הענין ד"ענני במרחב י-ה"223, שנמשך אליו מלמעלה עד למטה מבחי' מרחב העצמי – שזהו ענין של פריצת גדרו של עולם, ענינו של משיח, שנקרא "הפורץ" (כנ"ל).

וענין זה נעשה ע"י העבודה באופן של פריצת גדר, למעלה ממדידה והגבלה, וע"ד שמצינו גבי איוב, שפרץ גדרו של עולם224, ולכן היו אצלו כל הענינים באופן של "כפל"225 (שמורה על העדר המדידה והגבלה226) – והרי זהו גם אופן העבודה דבעל תשובה, כפי שמבאר רבינו הזקן באגרת התשובה227 על יסוד מארז"ל בתנא דבי אליהו228 "אם הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים, לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'", שזהו "כמשל חבל הנפסק וחוזר וקושרו שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל".

ועי"ז פועלים גם את הענין ד"נחמה בכפלים" (לאחרי ש"חטאה בכפלים" ו"לקתה בכפלים")229 – "נחמו נחמו עמי"230, ולא רק נחמה ע"י הנביאים, אלא גם נחמה ע"י הקב"ה בעצמו – "אנכי אנכי הוא מנחמכם"231 (כדאיתא במדרש232), ב"פ אנכי, באופן נעלה יותר מ"אנכי" דמ"ת, שזהו מצד גודל מעלת עבודת התשובה (כנ"ל סכ"ה).

כט. וכל זה מודגש ביותר כאשר נמצאים בעקבתא דמשיחא, וצריכים לפעול ביאת משיח צדקנו בגילוי, למטה מעשרה טפחים – ע"י העבודה באופן של פריצת כל המיצרים וגבולים:

גם מי שנמצא במעמד ומצב שכאשר מביט בשלחן-ערוך נעשה לו


222) ראה ביאוה"ז שבהערה 167. וראה גם תו"מ סה"מ תשרי ע' רכד. וש"נ.

223) תהלים קיח, ה.

224) ב"ב טו, ב.

225) ב"ב שם. ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א.

226) ראה גם תו"מ ח"כ ריש ע' 110.

227) ספ"ט.

228) ראה ויק"ר רפכ"ה.

229) ראה איכ"ר ספ"א.

230) ישעי' מ, א.

231) שם נא, יב.

232) הובא באבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות.