434

וזהו כללות הענין ש"בראשית" – בשביל ישראל שנקראו ראשית, ובשביל התורה שנקראת ראשית, דהיינו, הנהגת ישראל ע"פ התורה – "ברא אלקים את השמים ואת הארץ"93, כמבואר במדרשי חז"ל94 והובא בפירוש רש"י בחומש.

ומזה מובן, שהאופן שבו נמשך ומתבטא ענין הבחירה כרצון הקב"ה – הרי זה כאשר יהודי נמצא בעולם, ומבלי להתפעל ממה שקורה מסביב, ממלא את שליחותו, ועד שיכול לחזור ולהתאחד ולומר שעשה את שליחותו, ולולי זאת לא נתמלאה תכלית ירידת הנשמה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"95.

יח. ענין הנ"ל מודגש בימי הפורים – ע"פ המבואר בדא"ח גודל מעלת ימי הפורים בגלל היותם במעמד ומצב של העלם והסתר, כדלקמן.

ובהקדמה:

כ"ק מו"ח אדמו"ר התעסק מתוך השתדלות גדולה ללקט את ה"כתבים" של רבותינו נשיאינו מכו"כ דורות – כתבי-יד שבהם ישנם תורות מכל הרביים, החל מרבינו הזקן, שבתורותיו ישנם כו"כ מתורות הרב המגיד והבעש"ט, וכן מרבותינו נשיאינו שלאח"ז, עד לדורו של כ"ק מו"ח אדמו"ר – לקנותם, או להשיגם בדרכים אחרות, מכל מקום שבו נמצאו.

ב"ביכלאַך" אלו ישנם כמה כתבים של רבינו הזקן שלא נדפסו עד עתה, וכידוע סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר96 אודות הדרושים שנדפסו בתורה- אור ולקוטי-תורה, שהצמח-צדק ליקט אותם מתוך אלפיים דרושים של רבינו הזקן שהיו תחת ידו, ומתוך אותם אלפיים דרושים נדפסו רק הדרושים שבתו"א ולקו"ת (שהוא החלק השני על החומשים שלאח"ז97), ואילו שאר הדרושים, הנה מטעמים שאינם ידועים לא פירסמו אותם במשך כו"כ שנים, היינו, לא רק שלא נדפסו, אלא שאפילו לא ניתנו להעתקה.

אמנם, מצד הענין ד"מגלגלין זכות ליום זכאי"98, או לאיש זכאי99, הי' ענין, סיבה ועילה (כפי שיקרא הדבר), שע"י השתדלות, נדפסו לפני


93) בראשית א, א.

94) ראה ב"ר פ"א, ד. ויק"ר פל"ו, ד.

95) ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.

96) "היום יום" יד אדר א, פורים קטן.

97) ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ס"ע תקס ואילך. וש"נ.

98) תענית כט, א. וש"נ.

99) כנראה הכוונה למהרש"ז שזר, ש"הי' מהגורמים בזה" (אג"ק חט"ז ע' רלו), שהי' נוכח בעת ההתוועדות (המו"ל).