436

בם ומלתו על לשונם"108 – שלעתיד לבוא, כאשר יקויים היעוד109 "אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם", אזי לא יהי' ניכר ונחשב גילוי האור שהי' אצל הנביאים, מצד גילוי המקור ועוצם האור שיהי' לעתיד לבוא.

משא"כ מגילת אסתר לא תתבטל גם לעתיד לבוא, כי:

אודות הזמן שאודותיו מדובר במגילת אסתר – נאמר110 "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", היינו, שבנ"י היו אז במעמד ומצב דהסתר פנים (כמבואר במסכת חגיגה111 פרטי הדברים בענין זה).

ואע"פ שבזמן מרדכי ואסתר היו עדיין הנביאים חגי זכרי' ומלאכי, מ"מ, בשושן הבירה, ששם היתה הגזירה (ולאח"ז נתבטלה מן הקצה אל הקצה), הי' העלם והסתר כ"כ עד שבכל המגילה לא נזכר בפירוש ובגילוי שמו של הקב"ה אפילו פעם אחת112!

ולמרות זאת שלא היתה אז ראיית אלקות בגילוי, מ"מ, אירע אז נס היותר גדול – "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"113, ועד שפעלו ("מ'האָט דערנומען") גם את עמי הארץ, שגם אצלם היתה נראית יהדות.

ומובן, שכדי לפעול במקום של חושך ואפילה כ"כ ("וואו די פינצטערקייט איז מורא'דיק"), יש צורך בגודל ועוצם האור ביותר (ע"ד האמור לעיל (ס"ג) שכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר),

והיינו, שאז הי' נתגלה הקב"ה בעצמו כפי שהוא למעלה מכל הגילויים ומכל השמות114, שלכן אי אפשר לבטא זאת בגלוי ובפירוש, כי אם באופן של ר"ת, או באופן של דרוש – ש"המלך" שנאמר במגילה קאי על מלכו של עולם115, אבל, מי שמסתכל מן הצד, רואה את אחשורוש מלך פרס ומדי, ולא רואה ש"לב מלכים ושרים ביד ה'"116.

וכיון שתוכנה של מגילת אסתר הוא ההתגלות של הקב"ה בעצמו כפי שהוא למעלה מכל הגילויים ומכל השמות (בדוגמת התגלות עצם הנפש באדם למטה) – הנה גם לעתיד לבוא כאשר "אשפוך את רוחי


108) ע"פ שמואל-ב כג, ב.

109) יואל ג, א.

110) וילך לא, יח. וראה חולין קלט, ב. וראה גם תו"מ סה"מ אדר ע' עד ואילך. וש"נ.

111) ה, סע"א ואילך. וראה עיון יעקב בע"י שם.

112) ראה גם לקו"ש ח"ו ע' 190. וש"נ.

113) אסתר ט, א.

114) ראה גם תו"א מג"א ק, ב. ובכ"מ.

115) ראה מגילה טו, סע"ב. ועוד.

116) לשון הרגיל – ע"פ משלי כא, א. וראה לקו"ש חי"ג ע' 285 הערה 1. וש"נ.