445

וזהו "אורה זו תורה" – "נר מצוה ותורה אור"<14>, היינו, הוראה לאדם שדרכו בחיים תהי' דרך של חיים אמיתיים148.

לב. והובטחו ישראל ש"בל ידח ממנו נדח"149, שאפילו "האובדים בארץ אשור", ואפילו "הנדחים בארץ מצרים", הנה סוכ"ס "והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים"150,

והיינו, שבמהרה בימינו יבוא משיח צדקנו, ויוציא את כל אחד מישראל מהגלות שלו, הן בנוגע לעבודה דלהפכא מרירו למיתקו, והן בנוגע לעבודה דלהפכא חשוכא לנהורא,

ויביא את כולם קוממיות לארצנו, בהר הקודש בירושלים – על שם יראה ועל שם שלם (כדאיתא בתוספות151), היינו, שתהי' יראת ה' בשלימותה,

ואז תהי' שלימות בחב"ד שבמוחין, בחג"ת שבלב, ובנה"י שבפועל, וגם במחשבה דיבור ומעשה,

ובאופן ש"כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'"152, היינו, שיהי' ניכר לכל שהולך כאן יהודי שקשור עם מקור האמת והטוב והקדושה, והוא עושה מהעולם וכל הענינים שבו – כלי, מקדש ודירה לו ית'.

***

לג. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר בהתוועדות דפורים153, אודות פורים שנת תק"ה:

שנת תק"ה היא השנה שבה נולד רבינו הזקן – בח"י אלול. ובפורים שלפנ"ז, התוועד הבעש"ט עם תלמידיו, החברייא קדישא,

– באמרו, בין הדברים (בשייכות לשנה ההיא שהיתה שנת העיבור), שהעולם הוא עכשיו בעיבור –

וביאר הענין שבנ"י נקראים במגילה בשם "יהודים", ושש פעמים נאמר במגילה "יהודיים" בשני יו"דין, שמורה על עשר כחות של נפש


148) נתבאר גם מאמר רז"ל (איכ"ר פ"ב, יג) "אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים, תאמין, יש תורה בגויים אל תאמין" – שענין של חכמה ושכל, יש בגויים, כיון שהקב"ה רצה שתהי' בחירה חפשית, ולכן "את זה לעומת זה עשה האלקים" (חסר המשך הענין).

149) ע"פ שמואל-ב יד, יד. וראה תניא ספל"ט. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סה"ג.

150) ישעי' כז, יג.

151) תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).

152) ישעי' סא, ט.

153) תש"ה שבהערה 46.