447

וההדגשה בזה – שהתקשרות נשמת איש ישראל עם התורה הוא ע"י אות בתורה:

תורה – הו"ע של לימוד, וכלשון הכתוב160: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים". אמנם, ענין זה שייך רק בנוגע לפסוק וענין שלם שבתורה, משא"כ בנוגע לאות שבתורה, שלכאורה אין בה ענין של שכל והבנה והשגה.

וזוהי ההוראה בתורת הבעש"ט – שהתקשרותו של יהודי עם התורה היא ע"י אות בתורה, שיכולה לכלול את כל התורה כולה (כנ"ל ס"ח), אבל, אין זה ענין של שכל, שהרי באות אחת אי אפשר לקבוע ענין שכלי בגלוי (כי אם ברמז, ברמז דרמז ובעומק יותר). ובאופן כזה – לא ע"י שכל והבנה והשגה – מתקשר יהודי עם התורה, לקבל את כח המס"נ.

וכאשר יהודי לוקח את התורה כפי שצריכים לקחת את התורה, היינו, שיודע שזהו רצונו של הקב"ה שלמעלה מהבנה והשגה בתכלית – אזי יש לו את כל הענינים שצריכים להיות אצלו, כמרומז בהיו"ד שמורה על עשר כחות הנפש, שיש בהם גם הכחות חכמה בינה דעת, בחי' המוחין, שמהם נמשך אח"כ גם במדות שבלב, ועד שנמשך גם במחשבה דיבור ומעשה, עד להעקב שברגלים,

וכידוע הפתגם שמביא כ"ק מו"ח אדמו"ר בא' ממכתביו161, בדיוק לשון הכתוב162 "עקב אשר שמע אברהם בקולי" (ולא "בעבור" וכיו"ב), שהחידוש של אברהם אבינו – הראשון מג' האבות, "אחד הי' אברהם וירש את הארץ"163, שזוהי הנתינת-כח לבנ"י שיוכלו לכבוש את העולם – שגם בה"עקב" הי' ניכר ונרגש כל התוקף והחיות החום והאור של אברהם.

וכאשר ישנו הענין ד"עקב אשר שמע", שהדרך לזה היא עי"ז ש"וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי"162 – אזי "לנו נתנה הארץ"163,

ועי"ז פועלים ביאת משיח למטה מעשרה טפחים, בעגלא דידן, ובאופן דאורה ושמחה וששון ויקר.


160) ואתחנן ד, ו.

161) אג"ק שלו ח"ג ע' תקסח (משיחת פורים תער"ב).

162) תולדות כו, ה.

163) יחזקאל לג, כד.