247

ממקום גבוה יותר, כך מכת הנפילה חזקה יותר27 – הרי זה סו"ס ארץ ישראל. ולכן אין בא"י יו"ט שני של גליות.

וכיון שבחו"ל נרגש יותר ענין הגלות, לכן יש צורך להבליט יותר גם את ענין הגאולה, ולכן, ענינו של אחש"פ בולט בחו"ל יותר מאשר בא"י.

ד. ע"פ החילוק האמור בין שש"פ לאחש"פ, יובן ג"כ טעם הנהגת רבותינו נשיאינו בימים אלו – שבשש"פ היו בתנועה של סילוק והבדלה ("אָפּגעטראָגן"), והשמחה לא היתה כ"כ בהתגלות, משא"כ באחש"פ היתה השמחה בהתגלות, מצד גילוי הארת המשיח באחש"פ.

ובנוגע לפועל:

כיון שיש עתה גילוי הארת המשיח, צריכים להיות בשמחה, שהרי על ביאת המשיח נאמר28 "כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון".

***

ה. כ"ק מו"ח אדמו"ר דיבר פעם בשיחת אחש"פ29 [וצוה לפרסם את הדברים, אף שבאותם זמנים, בפולין, לא הי' הסדר לצוות לפרסם את השיחות] אודות הפסוק30 "עד כי יבא שילה", ואמר:

"שילה" – בגימטריא משה31, "יבא שילה" – בגימטריא משיח31 . . "יבא" – בגימטריא אחד, כלומר שעי"ז שיהי' ענין האחדות בבנ"י . . ימשיכו ברצון השי"ת את הגאולה השלימה ע"י משיח גואל צדק בב"א.

וצריך ביאור:

א) מדוע ענין האחדות בא רק ברמז (בתיבת "יבא"), ולא נאמר "אחד" בפירוש?

ב) מאחר שמשה ומשיח נרמזו בשתי תיבות ("יבא" ו"שילה") – הי' הרמז יכול להיות בשתי תיבות נפרדות לגמרי, משה בתיבה א', ומשיח בתיבה אחרת לגמרי, ומדוע צריכים שניהם – משה ומשיח – להיות מרומזים בתיבת "שילה"?

ו. והביאור בזה – בהקדמת ביאור מארז"ל (הנ"ל ס"ב) שמשה "הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון"<26>:


27) ראה גם תו"מ חכ"א ס"ע 231. וש"נ.

28) ישעי' נה, יב.

29) תרצ"ט (סה"ש תרצ"ט ע' 329 ואילך). הובא ונת' בלקו"ש חי"א ע' 8 ואילך. וש"נ.

30) ויחי שם.

31) בעה"ט עה"פ.