248

אף שמשיח ("גואל אחרון") יגלה בעולם ענין נעלה יותר ממה שנתגלה ע"י משה ("גואל ראשון"), להיותו למעלה ממשה, כדאיתא בתנחומא32 עה"פ33 "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" שמשיח יהי' למעלה אפילו ממשה רבינו – אעפ"כ, גם הגאולה העתידה היא ע"י משה רבינו ("גואל ראשון הוא גואל אחרון"), אלא שאין זה משה כפי שהוא בפ"ע, כי אם כפי שנשמת משה תצטרף לנשמת משיח.

והענין בזה:

פעולתו של המשיח בעולם היא – ענין השלום והאחדות, כמ"ש בהפטרת היום: "וגר זאב עם כבש גו'"34.

והנה, כללות ענין השלום ישנו כבר בתורה שניתנה ע"י משה רבינו, כמארז"ל35 "כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה".

אלא, שענין השלום הנפעל ע"י התורה הוא באדם בלבד, כמבואר בלקו"ת36 בפירוש הענין ד"פמליא של מטה", שע"י התורה נעשה שלום בין הנפש האלקית לנפש הבהמית, שכ"ז הוא באדם בלבד;

ואילו המשיח יפעל שלום גם בעולם החי – "וגר זאב עם כבש" [שהפירוש בזה אינו כהיש מפרשים37 שאינו אלא בדרך משל, אלא כמבואר בתורת החסידות בכ"מ38 (ומהם – בסיום המשך וככה תרל"ז39), שפירוש הכתוב הוא כפשוטו], ועד שגם בנחש הקדמוני – שהוא השורש לכל ענין הרע והפירוד – גם בו יפעל המשיח שלום40.

והכח על זה ניתן בתורה שניתנה ע"י משה רבינו, כמ"ש41 "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום", ו"אין עוז אלא תורה"42, דהיינו שהתורה היא נתינת כח על ענין השלום, אלא שבתורה כפי שהיא עתה ישנו הענין בכח בלבד, ועבודתם של בנ"י היא להמשיך ענין זה בפועל.

ונמצא, שהמשכת ענין השלום בעולם ע"י המשיח אינה ענין חדש, אלא גילוי ענין שנמצא כבר בתורה; אלא שעתה ענין זה הוא בהעלם,


32) תולדות יד.

33) ישעי' נב, יג.

34) שם יא, ו.

35) סנהדרין צט, ב.

36) צו טו, סע"ב. מטות פו, ד. שה"ש כה, ג. וראה גם תו"א יתרו סז, רע"ב. ובכ"מ.

37) רמב"ם הל' מלכים רפי"ב. וראה רד"ק עה"פ.

38) ראה תו"מ סה"מ ניסן ע' קפח. וש"נ.

39) פצ"ד.

40) ראה ישעי' שם, ח.

41) תהלים כט, יא.

42) מכילתא יתרו יט, טז. שהש"ר פ"א, ג. ועוד.