257

ובתשרי היא העבודה ד"אני לדודי ודודי לי"112 (עבודת הבע"ת, מלמטלמ"ע) – הרי בפרטיות, הנה גם בניסן גופא, בימים האחרונים של פסח ההמשכה היא ע"י הקדמת העבודה דוקא, שזוהי מעלת עבודת הבע"ת על הצדיקים, שעבודתם היא בדרך מלמטה למעלה.

וזהו ג"כ ענין הגילוי דמשיח – שהרי בביאת המשיח יאמרו "אודך הוי' כי אנפת בי"113, וזהו גם ש"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא"114.

*

טז. נוסף על כללות הענין דיום השבת שבו חל אחש"פ, הנה ביום השבת גופא נמצאים עתה בזמן סעודה שלישית:

המעלה דסעודה שלישית לגבי "מעלי דשבתא" ו"יומא דשבתא" היא – להיותה בחי' "רעוא דרעוין"115, שהו"ע גילוי פנימיות עתיק שיתגלה לעתיד116.

וכידוע117 שבחי' חיצוניות עתיק ישנו גם עתה, ואילו פנימיות עתיק יתגלה ע"י משיח, ומעין זה ישנו גם בסעודה שלישית דשבת, בחי' "רעוא דרעוין".

וזהו שאומרים בתפלת מנחה דיום השבת "ואני תפלתי גו' עת רצון"118, שזהו זמן של עת רצון, שבו נהפכים כ"ד בתי דינים (שישנם בדרך כלל בשעת תפלת המנחה119), שזהו מצד הגילוי דפנימיות עתיק.

וזהו שאומרים במנחת שבת ג' פסוקי "צדקתך", כנגד משה יוסף ודוד120, שגם הם שייכים להגאולה העתידה: משה – גואל ראשון וגואל אחרון<26>, דוד – "ועבדי דוד מלך עליהם"121, ובאמצע – יוסף.

יז. ואף שענינים אלו ישנם בכל שבת בזמן תפלת המנחה, מ"מ, באחש"פ הרי זה באופן נעלה ביותר.

ובהקדמה, שגם אצל משה, יוסף ודוד, מצינו שישנם כמה חילוקי מדריגות:


112) שם ו, ג.

113) ישעי' יב, א (מהפטרת אחש"פ).

114) ראה זח"ג קנג, ב. לקו"ת דרושי שמע"צ צב, ב. ובכ"מ.

115) זח"ב פח, סע"ב.

116) ראה המשך תרס"ו ע' תקמב ואילך. ועוד.

117) ראה פע"ח שער הק"ש פט"ו. לקו"ת שה"ש בסופו. ובכ"מ.

118) תהלים סט, יד.

119) ראה זח"ג קכט, א. קלו, ב.

120) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ב ס"ה. וש"נ.

121) יחזקאל לז, כד.