258

בנוגע למשה – הרי אף ש"משה משה לא פסיק טעמא"122, דהיינו שגם בהיותו בבי"ע הי' במדריגת האצילות [ולכן, כשמביאים ראי' לכך שעולם האצילות אינו "אי שם" ("ערגעץ וואו"), אלא "יש בחי' אצילות גם בעשי'", הרי הראי' לזה היא ממשה רבינו, שהי' במצרים ודיבר עם פרעה כו', ואעפ"כ הי' בשעת מעשה בבחי' האצילות123], ומזה מובן, שבכל שבת בזמן תפלת המנחה ישנו גילוי מדריגת האצילות – הרי גם אצל משה גופא ישנם כמה חילוקי מדריגות124, כמו החילוק בין קודם מתן-תורה ולאחר מתן-תורה, שקודם מ"ת הי' "כבד פה וכבד לשון"125, ולאחר מ"ת נעשה "בעל הפה" ו"בעל הלשון"126, שזהו עילוי גדול ביותר, שנמשך מבחי' "מי שם פה לאדם"127, שהיא המשכה ממקום גבוה ביותר.

וגם לאחרי מ"ת גופא ישנם כמה חילוקים במדריגת משה – וכפי שמצינו שבתחלה נמסרו לו רק מ"ט שערי בינה128, ולאח"ז השיג גם שער הנו"ן129, והרי מעלת שער הנו"ן על שאר המ"ט שערים אינה רק מעלה של הוספה בכמות, אלא עילוי שבאין-ערוך כלל, כידוע130.

ועד"ז ביוסף ישנם כמה חילוקי מדריגות – בחי' "יוסף" (ללא ה"א) ובחי' "יהוסף" (בתוספת ה"א), שענין הה"א הוא התגלות מרחב העצמי131, וזהו שאמרו רז"ל132 ש"בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, מנלן דכתיב133 תקעו בחודש שופר . . (וכתיב בתרי'134) עדות ביהוסף גו'" (בה"א), כי בר"ה הוא התגלות מרחב העצמי135.

ועד"ז בדוד ישנם חילוקי מדריגות – בחי' "דוד" (ללא יו"ד) ובחי' "דויד" (ביו"ד), כמ"ש בדברי-הימים136. אלא, שבזמן הזה נכתב "דויד" ביו"ד רק בתורה, ואילו בשטרות, דהיינו בעניני העולם, כותבים


122) זהר ח"א קכ, ב. ח"ג קלח, א (באד"ר).

123) לקו"ת נצבים מט, ב.

124) ראה גם לקו"ש ח"ו ע' 245 ואילך. וש"נ.

125) שמות ד, יו"ד.

126) ראה סה"ל להאריז"ל קהלת יו"ד, יא.

127) שם, יא.

128) ר"ה כא, ב. וש"נ.

129) ראה ל"ת וסה"ל להאריז"ל ואתחנן (ג, כו) – הובא בשל"ה חלק תושב"כ פ' ואתחנן (שסט, א) בשם הרח"ו. ש"ך עה"ת ברכה לד, א (בשם מצאתי כתוב). ובשם המגיד – בלקו"ת במדבר יב, א. אוה"ת ברכה ע' ב'קסג.

130) ראה פתיחת הרמב"ן לפי' עה"ת.

131) ראה יהל אור ע' רפה ואילך. אוה"ת בראשית יז, א. ויחי שצג, א ואילך. סה"מ תרל"א ח"א ס"ע שדמ ואילך. ועוד.

132) ר"ה יא, סע"א ואילך.

133) תהלים פא, ד.

134) שם, ו.

135) ראה יהל אור ואוה"ת וסה"מ תרל"א שם. סה"מ אעת"ר בתחלתו. ועוד.

136) א – ב, טו. ועוד.